Publication Content

הקצה שאין מאחוריו דבר ספר שירים
דן אלבו שירה מתפרצת על הקפיטליזם הבּיבּיאני
רוב שיריו של דן אלבו שואפים אל האוניברסלי, אבל כמה שירים, המבכּים את פני החברה וההתאכזרות לחלשים, התפרצו מעצמם מלבו של המשורר אל הדף
31.12.2013 אמיר בקר מאמר ביקורת

הקצה שאין מאחוריו דבר דן אלבו. הוצאת כרמל, 62 עמ’, 
79 שקלים

לשירה עדשות רחבות וצרות, טלסקופיות ומיקרוסקופיות. בכוחה להקיף בעדשתה הפנורמית עיר ושָמֶיה במלים ספורות, כפי שעלה בידיו של נתן אלתרמן בשירו “ירח”: “גַם לְמַרְאֶה נוֹשָׁן יֵשׁ רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת./ שָׁמַיִם בְּלִי צִפּוֹר/ זָרִים וּמְבֻצָּרִים./ בַּלַּיְלָה הַסָּהוּר מוּל חַלּוֹנְךָ עוֹמֶדֶת/ עִיר טְבוּלָה בִּבְכִי הַצרְצָרִים”.
באמתחת השירה גם עדשות מאקרו המביאות לעינינו את הקטנים שבברואים והענוגים שבפרטים. כך למשל בשיר היפה “כאשר ציירנו שושנים”, שכתבה זלדה שניאורסון־מישקובסקי, המוכרת כמשוררת זלדה: “כי לָצוּד אֶת הקַו הנָכוֹן/ בִּסְבַך של קַוים רועֲדים/ ולִבְנוֹת את רַכּוּתה האֲצילָה/ של השושנה/ עם תַקיפוּת הגִבעול הדַקִיק/ מִמִשְׂחָק של כּתָמים –/ הרפַּתקָה מַרהיבָה”.
אך בעדשתו המופלאה ביותר מצליח השיר ללכוד גם מצבי נפש זעירים ותחושות רגעיות, ומסוגל להגדיל ולהאיר את מכמניהם העדינים. שיריו של המשורר דן אלבו, בספרו “הקצה שאין מאחוריו דבר”, עושים שימוש מוצלח ומיומן בעדשת התקריב הנפשי

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>