Publication Content

מגורים בספר – מלכודת או קרש קפיצה?
מגורים בספר – מלכודת או קרש קפיצה?
מ. אלחיאני © 2014

האם מגורים באיזורי הספר משמשים מלכודת לתושביהם או קרש קפיצה למוביליות חברתית וכלכלית?

כלכלנים נוטים לחשוב שהגירה מהספר לעיר מעידה על כך, שמגורים בספר מעודדים מוביליות חברתית וכלכלית. נתונים מדרום אמריקה ומאפריקה מצביעים על כך שתושבי הספר העני נוטים לפתח רצון לעבוד וגם ליזום עסקים, בכדי לעבור לאיזורי מגורים טובים יותר.

מחקרים חדשים מעידים על נטיות אחרות, כך למשל, רמת שרותים נמוכה בתחומי הבריאות באיזורי ספר פוגעת בבריאות תושביהן, עם השלכות משמעותיות על רמת ההכנסה (ימי מחלה רבים משמע הפסד ימי עבודה ורמת הכנסה נמוכה). באופן דומה, שרותי חינוך באיכות נמוכה פוגעים בפוטנציאל ההכנסה של תושבי הספר.

מרבית העולים מארצות ערב יושבו באיזורי ספר מטעמים של מדיניות פיזור אוכלוסיה. שרותי הבריאות, החינוך וגם הזדמנויות התעסוקה והפרנסה היו ועודם מצומצמים ביחס לאיזורים גדולים כגון גוש דן. כתוצאה מכך, נפגעו המוביליות החברתית והכלכלית של העולים מארצות ערב שיושבו באיזורי ספר מטעמי מדיניות לאומית, ולא מתוך בחירה אישית, ללא פצוי משמעותי.

בשנים האחרונות נוספו בעיות אחרות. כך למשל, יש כ-772 יישובים חקלאיים עם כ-600,000 נחלות. עלות הפיתוח ורמת המסוי נמוכים יותר באיזורים חקלאיים, לכן עסקים נוטים לעבור לאיזורים אלה. כך קורה שמקימים עסקים באיזורים כפריים בשכנות לנתניה ורחובות, ולא בתחומן, למשל. כתוצאה מכך, ערים כמו נתניה ורחובות מפסידות הכנסות מארנונה, בשעה שעליהן לספק שירותים לאוכלוסיות רחבות, ביניהן אוכלוסיות מוחלשות. במקביל, ישובים חקלאיים עם אוכלוסיה מצומצמת זוכים להכנסה גבוהה באופן יחסי.

קרבת ערים כמו נתניה ורחובות למרכזים גדולים בגוש דן, ממתנת במידת מה את ההשלכות השליליות על אוכלוסיותיהן, משום שתושבים רבים מוצאים פרנסה באיזורים שכנים כגון תל אביב. לא כן הדבר בערי ספר כגון קרית שמונה. לערי ספר כמו קרית שמונה אין הזדמונויות עבודה בקרבת מקום, לכן הפגיעה באוכלוסיותיהן גדול יותר.

מלבד זאת, מדיניות הפתוח הכפרי של מינהל מקרקעי ישראל, הביאה למעבר שכבות בעלות הכנסה גבוהה להרחבות במושבים ובקיבוצים, שיש בה לא רק סלקציה כלכלית, אלא גם סלקציה חברתית, בשל קריטריוני בחירה של ‘ועדות קבלה,’ שיש בהם הפליה משמעותית. תהליך זה שמחזק חלקים מן המיגזר הכפרי, אבל לא את כולו, פוגע במרכזים עירוניים ובמיוחד בערים כמו קרית שמונה.

המיגזר הכפרי אינו מרוויח מפיתוח עסקים והתיישבות אוכלוסיות חזקות באופן שווה. לא קשה להבחין שרמת הפיתוח העסקי בקיבוצים הרבה יותר חזקה מאשר במושבים. מושבים רבים דומים לעיירות פתוח מוחלשות. האוכלוסיה בהם הזדקנה וחלשה, בשעה שהצעירים והמשכילים עברו למרכזים שם ההזדמנויות טובות יותר. מלבד זאת, הרבה יותר קשה לתושבי המושבים לפתח עסקים בשל מגבלות ‘שנוי ייעוד’ ועלותו הגבוהה, שעליהן מתגברים הקיבוצים בקלות רבה יותר (משום מה!).

נראה שממשלות ישראל נכשלו עד כה להתמודד עם השלכות מדיניות פיזור האוכלוסיה. אין מחקרים מקיפים בענין זה. אין התייעצות עם התושבים כיצד לשפר את המצב. וגרוע מכל, אין תכנון ממשי, אלא אילתור ומדיניות שיש בה היענות ללחצים של מיגזרים חזקים על חשבון תמימים ומוחלשים. הגיע הזמן לעשות טוב יותר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>