Publication Content

אילוז אווה 1961

אילוז אווה (1961-) נולדה בפס שבמרוקו ועברה לצרפת בהיותה בת עשר. נשיאת בצלאל, פרופסור מן המניין במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומופקדת על הקתדרה לסוציולוגיה על שם רוז אייזק, שבראשה עמד לפניה שמואל נח אייזנשטדט. עשתה תואר ראשון בסוציולוגיה, תקשורת וספרות בפריז, תואר שני בספרות בפריז ובתקשורת באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט בתקשורת ולימודי תרבות, קיבלה מבית הספר לתקשורת של אננברג באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1991. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא אהבה רומנטית ותרבות ההמונים של המאה ה-20 בארצות הברית, בהנחיית לארי גרוס. הייתה מורה מן החוץ באוניברסיטת ניו יורק ולאחר מכן התמנתה למרצה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1999-1991. הצטרפה לאוניברסיטה העברית בשנת 2000, אז מונתה למרצה בכירה. בשנת 2005 התמנתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. שהתה כפרופסור אורח באוניברסיטאות נורת’ווסטרן ופרינסטון, בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז (EHESS) ובמכון למחקר מתקדם בברלין (2008-9).
אילוז היא אחת המייסדים והמנהלים של התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. אילוז הצטרפה ב-2006 למרכז לחקר הרציונליות. היא עמיתת מחקר במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית. שימשה חברת מערכת של כתב העת “סוציולוגיה ישראלית”, יושבת בוועד המייעץ של כתב העת Journal of Consumer Culture Sociological Theory, Society. היא חלק מצוות העורכים של האנציקלופדיה הבינלאומית לסוציולוגיה של בלאקוול שבאוקספורד, International Encyclopedia of Sociology. Basil Blackwell היא בוועד המייעץ של פורום איינשטיין בברלין וחברה בוועדה לבחירת הספר הטוב ביותר של האגודה הסוציולוגית האמריקנית.
נבחרה על ידי העתון הגרמני די צייט כאחת מתריסר ההוגים שיעצבו את עולם המחר. [1]
באוגוסט 2012 נבחרה אילוז לכהן כנשיאת בצלאל ובאוקטובר החלה את כהונתה.‏[2]
בפברואר 2013 זכתה במענק מחקר בסך 250,000 יורו מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית. [3]
אילוז דוברת חמש שפות: מרוקאית, ערבית, צרפתית, אנגלית ועברית. [4]
תחומי מחקריה
המחקר שפיתחה אילוז מאז עבודת הדוקטורט שלה, מתמקד בהפניה אל המימד החסר ומנסה להבין מספר אספקטים של הצטלבות רגשות ותקשורת תרבותית:
א. מה היה התפקיד של תקשורת ההמונים (סרטים, ספרים לעזרה עצמית, עיתוני נשים, פרסומות, טלוויזיה) בקביעה ובהגדרת אוצר המילים, המטאפורות והמודלים הסיבתיים שבאמצעותם אנו תופסים, חושבים ומנהלים את חיי הרגש.
ב. עוד שואלת אילוז, אם תקשורת ההמונים במאה ה-20 הייתה טרודה באופן בלתי פוסק בהצגת רגשות ובגיוס הצופה/הקורא דרך מנגנונים של תשלובת רגשות, האם אלו תרמו להבדל בחיי הרגש שלנו ואם כן, מהו טבעו של אותו הבדל?
ג. באיזה אופן תרבות הרגש המיוצרת ומובנית בידי התקשורת התרבותית, קשורה לארגונים כלכליים של הקפיטליזם המאוחר?
אלו הם, באופן נרחב, השאלות הכלליות העולות מן ההיבטים השונים של עבודתה. משום ששאלות אלה הן רחבות בהיקפן, שיטות המחקר שלה לוקטו ממקורות שונים: סוציולוגיה היסטורית, אנתרופולוגיה, ניתוח סמיוטי של טקסטים וראיונות איכותניים, זאת על מנת למפות את ההצטלבות המורכבת של טכנולוגיות תרבותיות, רגשות וארגונים כלכליים. באמצעות עבודה על התפר שבין לימודי תקשורת, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הרגשות, הסוציולוגיה של הקפיטליזם והסוציולוגיה של התרבות, עבודתה בוחנת את הדרכים בהן תקשורת פופולרית, מערכות ידע, כלכלה ורגשות נפגשים ובאופן הדדי מזינים זה את זה.

האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות
ספרה זה של אילוז ראה אור לראשונה בשנת 1997 בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הוא תורגם לעברית ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן ואוניברסיטת חיפה בשנת 2002. אילוז טוענת כי אהבה רומנטית היא אחד הנושאים המתאימים ביותר לבחינת המורכבות התאורטית ולבחינה אמפירית של נקודות ההשקה המבלבלות בין רגשות, תרבות וארגונים כלכליים, מפני שבניגוד לרגשות אחרים, האהבה הרומנטית השתנתה עם התפתחות הקפיטליזם. הספר זכה בפרס ציון הכבוד לתרומה בולטת מטעם התאחדות הסוציולוגים האמריקאים לשנת 2000. בספרה אילוז חקרה היסטורית וסוציולוגית את הדרכים בהן כלכלה, ארגונים חברתיים ותרבות הקפיטליזם המאוחר פועלים באינטראקציה זה עם זה כדי ליצור דרכים חדשות לארגון מפגשים רומנטיים. לדעתה רחוק הדבר מלהיות מנוגד לאינטרסים ואסטרטגיות כלכליות – כפי שטענו לעתים תכופות היסטוריונים – אהבה רומנטית הייתה לוקטור צריכה של מוצרי פנאי, שיוצרו על ידי התעשייה המתרחבת של הפנאי. הרעיון המשתנה של ה”רומנטיקה” – אווירה שהתפשטה על פני משמעויות של תחושות מיוחדות לעומת אחרות – הובנתה כאסוציאציה למשמעויות של מוצרי פנאי כגון “סעודת מותרות”, “מתנה מקורית”, או “טיול אקזוטי”. התסריטים הרגשיים דרכם אנשים חווים את תחושותיהם ותחושות של אחרים כרומנטיים, הם לכן בו זמנית כלכליים ותרבותיים, ורומזים כי ארגונים כלכליים ותרבותיים מזינים זה את זה באופן הדדי. ספר זה מתכוון למלא את המרווח בספרות אודות רגשות ותרבות ההמונים בכך שהוא מראה איך ולמה צמח קוד רגשי (רומנטי), מה היה התפקיד של תרבות התקשורת בת זמננו בהבניית, מתן לגיטימציה, והפצת קוד תרבותי ורגשי חדש, ואיך ההפצה של הקוד הרומנטי החדש מיצבה עצמה באופן אשר תאם את המבנה המעמדי.
תרבות הקפיטליזם
ספר זה יצא לאור בעברית בהוצאת אוניברסיטה משודרת בשנת 2002. בספרה חקרה אילוז את הקשר בין תרבות וקפיטליזם ואת הדרכים השונות בהן הקשר הזה הומשג בספרות הסוציולוגית. בפרט, מתייחס הספר לשתי שאלות: הראשונה עוסקת בסיבה לצמיחה של הספירה התרבותית, כאוטונומית מפטרונות של המדינה או הכנסייה במהלך המאה ה-17 ולהתפתחותה לאחר מכן כספירה ציבורית במאה ה-18. אחת ממטרות הספר הינה לזהות את הסוכנים החברתיים (בורגנות, ביורוקרטיה מדינתית, אריסטוקרטיה) האחראים לאוטונומיזציה של הספירה התרבותית. השאלה השנייה עוסקת בשאלת ההשפעה של הקפיטליזם על ספירות של משמעויות ובפרט על הספירות הפרטית והציבורית. באופן מפורש יותר, הבעיה היא להבין כיצד הקפיטליזם בו זמנית נעל נשים באידאולוגיות מהותניות של מגדר ואהבת חיי המשפחה ובמקביל, כפי שהציעו אדם סמית’, דיוויד יום ואחרים גם טיפח הקפיטליזם סנטימנטים “עדינים” כגון חברות, חמלה, ואהבה רומנטית, החיוניים להתפתחות חברה מתורבתת.
אופרה ווינפרי וזהרו של הסבל: חיבור על תרבות פופולרית
ספרה השלישי של אילוז (Winfrey and the Glamour of Misery: An Essay on Popular Culture) ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קולומביה בשנת 2003 והוא זכה בפרס הספר הטוב ביותר מטעם התאחדות הסוציולוגים האמריקאים בשנת 2005. הספר מנתח את אחת התופעות המעניינות ביותר של שנות ה-90 לדעת אילוז, תופעת תכניות אירוח טלוויזיוניות. לדעת אילוז תופעה זו חשובה במיוחד לסטודנט של תרבות ורגשות מפני שהיא מצביעה על שינוי הצורה המעמיק של הספירה הציבורית, כלומר העובדה שהיא הפכה נשלטת בידי החשיפה של האינטימיות והרגשות. היא ניסתה להבין את התופעה הזו בהתייחס לדמות בעלת העוצמה הרבה ביותר בתחום תכניות האירוח: אופרה ווינפרי. בעוד שבספרה הראשון בחנה את הדרכים בהן העולם הפרטי של האהבה והטקסיות עוצב בידי סמלים ודימויים של תרבות הצריכה, בספר זה, היא בוחנת את הדרכים בהן העולם הציבורי של הטלוויזיה שינה צורתו על ידי ההצגה המתמדת של החיים הפרטיים, רגשות ומערכות יחסים אינטימיות. בפרט, היא מנתחת את המבנים התרבותיים המונחים ביסוד הפקת האוטוביוגרפיה של אופרה ווינפרי, ההבניה של סיפורי האורחים שלה, התערבותם של מומחים בזירה של תכניות האירוח, מועדון החברים של הספר ומאות ההודעות והסיפורים המפורסמים באתרי האינטרנט הרבים הקשורים לתוכניתה. המחקר אודות האנסמבל המורכב הזה מנתח את התהליך בו חיים פרטיים מומרים לסחורה ציבורית דרך הפריסה של מבנה השיח הטיפולי, אשר מוסד בכל רחבי העולם במדינת הרווחה ובשוק. כאן, היא מנתחת גם את הדרכים בהן סדרים תרבותיים ורגשות נפגשים וניזונים זה מזה באופן הדדי.
אינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי[
ספרה זה של אווה אילוז ראה בעברית בשנת 2008 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. במקור הוא התפרסם בהוצאת פוליטי בשנת Cold Intimacies: The Making of Emotional Capitalism), 2007), אילוז הוזמנה להעביר את הרצאות אדורנו היוקרתיות בגרמניה. הרצאות אלה פורסמו על ידי סורקמפ הוצאה לאור (2006) ותורגמו במספר בתי הוצאה לאור נבחרים (Le Seuil, Feltrinelli, Alejandro Katz, Polity Press, Gefuhle in Zeiten des Kapitalismus ובעברית הקיבוץ המאוחד). ספר זה מציג אלטרנטיבה להשקפה (הסוציולוגית) השכיחה, כי הקפיטליזם יצר עולם א-רגשי הנשלט בידי רציונליות ביורוקרטית; כי ההתנהגות הכלכלית מצויה בקונפליקטים עם אינטימיות ומערכות יחסים אותנטיות; כי הספירות הציבורית והפרטית מנוגדות האחת לשנייה באורח חסר תקנה; וכי אהבת אמת עומדת בניגוד לתחשיבים ואינטרסים אישיים.
במקום זאת, טוענת אילוז כי תרבות הקפיטליזם טיפחה תרבות רגשית עוצמתית – במקום העבודה, במשפחה, וביחסים שלנו עם עצמנו. יחסים כלכליים הפכו רגשיים, בעוד מערכות יחסים קרובות ואינטימיות הפכו יותר ויותר מוגדרות על ידי מודלים כלכליים ופוליטיים של הבורגנות, הבורסה, והון עצמי. התהליך הדואלי שבאמצעותו מערכות יחסים רגשיות וכלכליות מגדירות ומעצבות זו את זו נקרא: “קפיטליזם רגשי”. אילוז מוצאת ראייה לקיומו של תהליך הקפיטליזם הרגשי באתרים חברתיים שונים: סרטים, ספרות לעזרה-עצמית, עיתוני נשים, תכניות אירוח, קבוצות תמיכה, סדנאות למטרות רווח, ובצורה הבולטת ביותר באתרי היכרויות באינטרנט. ספר זה טוען, כי הספירה הציבורית הפכה רוויה במופעים של רגשות פרטיים, כי הזהות המודרנית רוויה בסבל נפשי וכי אתרי היכרויות אינטרנטיים מסמנים שינוי צורה משמעותי במסורת הרומנטית, בשל הדרך בה ראציונאליות ורגשנות הפכו שזורות זו בזו.
גאולת הנפש המודרנית: פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית
ספר זה יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בשנת 2008 וראה אור בעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2012. הספר הינו המשך ישיר והארכה של הרצאות אודרנו ושל העניין המתמשך של אילוז באינטראקציות בין רגשות, קפיטליזם ותרבות פופולרית (או תקשורתית). הספר הזה חוקר את הדרך בה שפת הטיפול, אשר פותחה בידי מדענים בעולם האקדמיה, עברה פופולריזציה דרך פרסום המוני, הפצה רחבה של מגזינים, ספרות פופולרית, ותכניות אירוח טלוויזיוניות. עבור הסטודנטים לתרבות, לשפה הטיפולית יש מעלה נדירה בהיותה שפה איכותנית חדשה של העצמי לדעת אילוז. למרות שהיא נשענה על השקפה עתיקה אודות נפש האדם, לשפה זו אין למעשה הנחות מראש בתרבות האמריקאית או האירופאית. בהמשך לכך, היא מייצגת באופן ייחודי אפשרות טהורה להבנה כיצד צומחות צורות תרבותיות חדשות, ואיך שפה חדשה, מרגע ששולבה במוסדות מרכזיים של החברה האמריקאית – המדינה, התאגיד, המשפחה, בית הספר ותקשורת ההמונים – שינתה את המבנה הרגשי שלנו. באותו עניין, הספר הזה חוקר את מערכת היחסים המורכבת מידע, מוסדות, ותרבות האירוח בתקשורת אל מול החיים הרגשיים.
הספר יצא לאור בגרמנית ב-2011 והיה ברשימת רבי-המכר של הדר שפיגל.
ספריה
1. a) 1997. Consuming the Romantic Utopia: Love and the Cultural Contradictions of
Capitalism. Berkeley: University of California Press. (371 pp.). (Honorable mention, Best Book Award, American Sociological Association 2000).
• תורגם לעברית כ”האוטופיה הרומנטית: בין אהבה לצרכנות” חיפה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, זמורה ביתן (תשס”ב, 2002).
• c) 2003 Translation of Consuming the Romantic Utopia into German, Der Konsum der Romantik Campus Verlag.
Reedition in the Taschenbuch Wissenschaft Collection, Suhrkamp
• d) Translation in Spanish by Alejandro Katz, 2009, Buenos Aires.
• “תרבות הקפיטליזם”, תל אביב, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, ספריית אוניברסיטה משודרת, (תשס”ג 2002).
• 3. a) 2003. Oprah Winfrey and the Glamour of Misery: An Essay on Popular Culture. Columbia University Press (300 pp.) (Best Book Award, American Sociological Association, 2005)
• b) 2006 Translated in Korean by Smart Business Publishing,
• c) 2011, Translation into Indonesian
• 4. a) 2007. Cold Intimacies: The Making of Emotional Capitalism, Polity Press, London.
• b) Translated into German 2006 Gefuhle in Zeiten des Kapitalismus. Suhrkamp Verlag,
2007: Reedited in the Taschenbuch Wissenschaft Collection, Suhrkamp
• c) Translated in French, 2007 Les Sentiments du Capitalisme, Les Editions du Seuil, Paris.
• d) Translated in Italian, Feltrinelli, 2007, Intimata Frede, with a preface by Gabriella Turnaturi
• e) Translated in Spanish, Alejandro Katz, 2008
• תורגם לעברית כאינטימיות קרה – עלייתו של הקפיטליזם הרגשי, סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
• g) Translated in Korean, Dolbegae Publishers, 2010
• h) Translated in Polish, 2010, Difin Company, Warsaw.
• i) Translated into Slovene, SloKrtina, 2010, with a postface by Slavoj Zizek.
• j) Forthcoming Translation in Turkish, 2011,
• k) Forthcoming Translation into Danish, Hanne Solomonsen from Gyldendal Akademiske Group (Hans Reitzel Forlag)..
• l) forthcoming translation in Brazilian, Zahar Ediciones, Rio de Janeiro,
• 5. a) Saving the Modern Soul: Therapy, Emotions, and the Culture of Self-Help, 2008, the University of California Press.
• b) Translated into German, 2009 Suhrkamp Verlag
• c) Translation into Spanish, 2009, Alejandro Katz,
• תורגם לעברית כגאולת הנפש המודרנית: פסיכולוגיה, רגשות ועזרה עצמית, מאנגלית: איה ברויאר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012.
• a) 6. A. Wahrum Liebe Wehtut, Suhrkamp, 2011, trans. By Michael Adrian
(Best-Selling List of Der Spiegel).
• B. Why Love Hurts: A Sociological Explanation, 2012, Polity Press,
(Chosen Book of the Week by the Times Higher Education Supplement)
• C. Translation in Spanish, forthcoming, Alejandro Katz.
• D. Translated in Italian, forthcoming, Il Mulino,
• E. Translated in French, Le Seuil, forthcoming
• F. Translated in Korean, Dolbegae, forthcoming
• G. תורגם לעברית בהוצאת הקיבוץ המאוחד
• H. Translated in Brazilian, Zahar Press
• I. Translated in Croatian, Planetopija Press
• J. Translated in Chinese, Linking Publishing House, Taiwan
• בעיתונות הספרים לעיל נסקרו ב:
Le Monde, Le Monde Diplomatique, Times Higher Education Supplement, BBC, BBC World, NPR, Publishers’ Weekly, Die Zeit, Frankfurt Allgemeine Zeitung, Der Spiegel, Die Welt, Frankfruter Rundschau, Sudduche Zeitung, Stern, Die Taz, La Republica, El Pais, Le Monde Economie, L’Humanite, Les Echos, Guernica, Cicero, The New Stateman, Korean Times, Haaretz, Guernica, Kirkus Review, Publisher’s Weekly, American Journal of Sociology, Contemporary Sociology, Social Forces, Journal of American History, American Ethnologist, African American Review, Journal of Communications, Body and Society, Communication Review, American Studies and others.
• Forthcoming
Amor, razón, ironía; El futuro del alma. Barcelona: CCCB y Buenos Aires, Madrid: Katz, 2012.
ספרים בעריכתה
• 7. Illouz, E. 2007: Associate Editor of the International Encyclopedia of Sociology. Blackwell, edited by Georges Ritzer
• 8. Illouz, E. 2008, guest editor of the journal Women and Performance, April, special issue on Oprah Winfrey.
קישורים חיצוניים
• אווה אילוז, באוניברסיטה העברית
• דף הבית של פרופ’ אווה אילוז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
• קובי בן-שמחון, הסוציולוגית אווה אילוז מנסה להבין כיצד שינה הקפיטליזם את הרומנטיקה, באתר הארץ, 19 ביוני 2009
• אבנר שפירא, הישראלית אווה אילוז נבחרה כאחת ההוגים ש”ישפיעו על עולם המחר”, באתר עכבר העיר, 4 במאי 2009
• על זכייתה בפרס פולק ע”ש יורם בן-פורת, אתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 27 באוגוסט 2008
• שוקי טאוסיג, ראיון עם אווה אילוז על ספרה “תרבות הקפיטליזם”, כל העיר ב-10 בינואר 2003
• עודד כרמלי, ‏ניתוח לב פתוח, באתר Time Out תל אביב, 1 באוגוסט 2012
• מיה סלע, די לטיפול: אווה אילוז לא חוששת לשחוט פרות קדושות, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2012
על יצירתה:
• ארנה קזין, כוח הסבל, על ספרה “אופרה וינפרי והזהר של האומללות”, באתר הארץ, 5 בפברואר 2004
• נורית הדרי-סט, על כלכלה, רגשות, תרבות ובלבול. על ספרה “תרבות הקפיטליזם”, הפורטל לצדק חברתי, 27 במרץ 2003
• יהושוע סימון, ‏”הדייטינג השאיר בחוץ את מעמד הפועלים. כשאתה עובד 12 שעות אין לך כוח להרגיש”, על ספרה “האוטופיה הרומנטית”, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2002
• עמר שוורץ, ‏רגשות מעורבים, על ספרה “אינטימיות קרה”, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2008
• יוענה גונן, היצע וריגוש, על ספרה “אינטימיות קרה”, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2008
• ארנה קזין, מתבוננת ברגשות מעורבים, על ספרה “אינטימיות קרה”, באתר הארץ, 22 באפריל 2008
• גלעד סרי-לוי, על הספר אינטימיות קרה של אווה אילוז, בלוג באתר “רשימות”, 6 באפריל 2008
• ארז רומס, הלם המידע, שוק התקשורת, על ספרה “אינטימיות קרה”, העין השביעית, 15 במאי 2008
• Zur Person, Frankfurter Buchmesse, דר שפיגל, 11 באוקטובר 2011 (גרמנית)
• “גאולת הנפש המודרנית”: ספה בחרדת נטישה, בספטמבר 2012.html 1.1816228, באתר הארץ
מכּתביה:
• אווה אילוז ואיתן ווילף, ‏בין הרחם ללב: ביקורת תרבותית על ביקורת הפמיניזם הרדיקלי על אהבה, תיאוריה וביקורת 25, סתיו 2004
• על ספרו של דילן אוונס: “רגשות: מדע הסנטימנטים”, באתר הארץ, 8 באפריל 2009
• הדוניזם, חופש ומאבק, באתר הארץ, 29 ביולי 2011
• החיים הם במקום אחר, על הספר “מדאם בובארי”, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2011
• מי בכלל צריך דמוקרטיה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2011
• שיא הרגש, למה מישל וולבק כל כך משועמם?, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2011
• הדברים שיעשו את 2012 – הלוחות הטקטוניים של המחאה , באתר הארץ, 31 בדצמבר 2011
• איך משפיע הקפיטליזם על האהבה שלכם, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012
• עייפנו מהעדתיות, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012
• אשכנזים במדינה מזרחית, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
• אפליה: מדריך למשתמש, באתר הארץ, 4 באפריל 2012
• כך הפסיכולוגיה יכולה להרוס מחאה חברתית, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
o איתמר לוי, ענת פלגי-הקר וערן רולניק, אי-הבנה, רדוקציה פשטנית ובורות כקרדום לחפור בו , באתר הארץ, 23 ביוני 2012
o הסוציולוגיה נגד הפסיכולוגיה – סיבוב שני, באתר הארץ, 6 ביולי2012
• שיא הרגש – בחרון אף: מה מכעיס כל כך את מיכאל קולהאס, באתר הארץ, 15 במרץ 2012
• ט”ו באב: מה נותר היום ממכתב האהבה של פעם, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
• קשור אותי, אהוב אותי: האם סאדו-מזוכיזם פותר את קשיי היחסים?, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
• ג’ודית באטלר טועה ובגדול – אז מה?, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2012
• אולי הגיע הזמן לפרשת דרייפוס ישראלית, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2012
• אווה אילוז עונה למבקריה – יהודים ביקורתיים אינם אנטישמים, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2012
• אווה אילוז מסבירה למה השמאל צריך להנהיג את ישראל, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
o אילנה המרמן מגיבה לאווה אילוז: נמיכות הקומה של האומץ האזרחי בישראל, באתר הארץ, 3 בינואר 2013
• אווה אילוז: איך תרבות ה״שושו״ הישראלית השתלטה עלינו, באתר הארץ, 25 בינואר 2013
• אווה אילוז: על חתרנות לא סקסית בעליל, באתר הארץ, 13 בפברואר 2013
• אווה אילוז: האם ישראל יכולה להיות ליברלית ויהודית, באתר הארץ, 20 במרץ 2013
• אווה אילוז – מתי התחלנו לקדש את המוות במקום את התקווה, באתר הארץ, 10 באפריל 2013
• אווה אילוז – האס.אם.אס הרג את האהבה. מה קיבלנו במקום?, באתר הארץ, 17 ביולי 2013
הערות שוליים
1. ^ Von Elisabeth von Thadden, Am Seelenmarkt: Was macht die moderne Ökonomie mit unseren Gefühlen?
2. ^ אלי ערמון-אזולאי, פרופ’ אווה אילוז נבחרה לכהן כנשיאת בצלאל, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2012
פרופ’ אווה אילוז נבחרה לנשיאת בצלאל, באתר בצלאל, 30 באוגוסט 2012
3. ^ אבי בליזובסקי, שתי חוקרות מהאוניברסיטה העברית זכו במענק מחקר בסך 250,000 יורו כל אחת מקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית, באתר הידען, 5 בפברואר 2013
4. ^ אווה אילוז, עייפנו מהעדתיות, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012

מקור: http://he.wikipedia.org/ =אווה_אילוז

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>