Publication Content

על עתיד יהדות מרוקו בקנדה ובמקומות אחרים
על עתיד יהדות מרוקו בקנדה ובמקומות אחרים
בין קיטרוג לבריאת עולם

2013© מ. אלחיאני
בנערותי גדלתי בצל אדם, שהלך יום יום לחנותו למכור תבלינים לשכנים ערבים, שהניחו בידיו את ארנקם, ליטול ממנו מעות עבור מרכולת חפצם, באמון גמור. אותם ערבים קראו לאותו אדם: ‘מְרַבִּיט,’
ביראת כבוד, מילה שמשתמע ממנה גם חוכמה וגם קדושה.

אני זוכר מאותם ימים, ילד ערבי שהשליך אבן לעברי. שלחתי את ידי לאבן, להשליכה חזרה. החזיק בידי האדם שגדלתי בצלו ואמר: ‘את השנוא עליך, לא תעשה לשכנך!’

שנים לאחר מכן למדתי, שבימי רעב נוראים שעברו על ארץ המגרב, ערבים פשטו על בתי יהודים להשביע את רעבונם, וטבחו בבני ביתו של האדם שגדלתי בצלו, בשעה שעסק בתלמוד, שניצב לנגד עיניו כל ימי חייו.

אותו אדם הוא סבי, רבי מרדכי אלחיאני, שעל שמו נקראתי. ממנו למדתי שבימים קדומים קיטרגו מלאכים על אדם וחווה. ניצבו מנגד מיכאל, גבריאל ורפאל, ואמרו: בתלמוד,מעשים וחסדים, ישתבחו אדם וחווה למעלות שמים. בצלו למדתי שתלמוד מרבה במעשים וחסדים טובים, על כן אומרים צדיקים: שלך שלך ושלי גם שלך.

מה לעולם הישן, כביכול ‘ימי ביניים חשוכים,’ של סבי ובני דורו ולימי ‘ההשכלה והקידמה’ של יהודי מרוקו במונטריאול שבקנדה? חשבתי לעצמי: הכל ולא כלום. עליתי לרגל למונטריאול להחכים. קראתי בספרי מלומדים וגם שמעתי אותם מדברים על הטוב והרע שבחיי היהודים בקנדה, הרחק מחשכת ימי חסות הדהימה, ומה למדתי?
סבי שאב את עולמו ממעמקים של משמעות מוסרית רוויה בענווה, בסביבה שלעתים היתה ידידותית ולעתים עוינת. ולא שמעתי אותו מקטרג על שכניו או על מעשי בריאה שלא התעלו למעלות שמים. ואין לי שום ספק, שסבי ידע היטב, שרבו מעשי הרשע סביבו למכביר.

נדדתי בשדות קרובים וזרים. למדתי ממקורות שלנו ושל אחרים, ולא מצאתי אנשים רבים שהתעלו למעלת סבי ומורי. רבים מיהודי מרוקו בקנדה זכו להשכלה מערבית מודרנית. אומרים עליהם שאפילו השכילו משכניהם. הם מדברים צרפתית, אנגלית וספרדית, בשעה שהעברית נדחקה, והערבית היהודית והחקיתיה העתיקה כמעט שנמחקו מזכרונם. יש ביניהם עשירים ובעלי מקצוע נערצים. בקיצור, העולם החדש פרוס לרגליהם.

ובכל זאת, מצאו מקטרגים דופי באחינו יהודי מרוקו שבקנדה, על שום מה? על שום שעודם נאחזים באלילי שוא: אבנים, עצים, ובני אדם שאינם ראויים לקדושה כלל. ורחמנא ליצלן, יש ביניהם שמתעטרים בעושר והשכלה, כבטלית ותפילין. ולא נמצא אצלם אפילו מקדש אחד להאיר באור חדש את הטוב שביהדות מרוקו הישנה, זו של סבא נחבא לכלים, שתרם את כל שהיה לו לאחרים.
איני רוצה להצטרף למקטרגים. שבעתי עולות וזבחי שוא. רציתי רק לאמר שכל זמן הוא עת לתלמוד למעשים ולחסדים טובים, אם בקנדה ואם בישראל. מי יתן, שנהיה ראויים לימים טובים יותר.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>