משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Abensour (EvenZur, צור, כדי)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbenSour מיוצגת כאן בעיקר על ידי רבנים של מרוקאי ממוצא ספרדי אבל השם היה נפוץ במרוקו. לפחות אחד Abensours (יצחק) תרמו לגיבוש חזיר Takkanot?gorachim (פסקי עבור הוגלו מספרד) שייחד אותם מן התושבים היהודים הקדומים של מרוקו בראשות AbenDanans.

השם הוא האמין להיות ממוצא עברי עתיק.זה מורכב של אבי קידומת (Aben, בן, אבן או אפילו) מה שמרמז אבהות או בשושלת, השורש "צור’ = רוק או בעיירה "צור’ = Tyr בצפון ישראל (לבנון עכשווית). הקידומת "אפילו’ = אבן עשויה להיות חלק השורש שם ולא קידומת ועשויה הביעה דגש (אבן + רוק).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

Abensour יצחק (1861-1927). מרוקו (Tanger). Banker. הסוחר. מנהיג קהילה (1903-1932). מייסד של ועדת Hygene. קונסול כבוד של אוסטריה. נציג בריטי Assemblee החקיקה ב Tanger.
ABENSOUR חלום (?-1727?). מרוקו. הרב. המשורר. לְשׁוֹנַאִי. סופר של S?ו?r Chir חדח (שירים חדשים) מכיל שירים / lithurgy עבור מחזור לוח השנה ואת החיים היהודים.
ABENSOUR Ch?לומו ?liahou (1822-1873). מרוקו (F?הים). הרב. מחבר של P?n? Ch?לומו (בקנה המידה של סולומון), אוסף של פסקי דין רבניים עתיקים.
ABENSOUR Ch?mou?l (XVes.). ספרד. הרב. מנהיג קהילה של ויאדוליד.
ABENSOUR מוך? (XVes.). ספרד. הרב. התנצר לברוח האינקוויזיציה הספרדית. ברח פס שבו חזר ליהדות.
ABENSOUR יצחק (?-1605?). מרוקו. הרב (F?הים). אחד הרב אשר גיבש חזיר Takkanot?gorachim (פסקי עבור הוגלו מספרד). נרצח בשל באחד מפסקי הדין שלו.
ABENSOUR מוך? (XVIIes.). מרוקו. הרב. המשורר. גר ב: סאל?. מחבר של פרשנויות על הקבלה.
ABENSOUR מוך? (XVIII.). מרוקו. הרב ב Mekn?ים ו F?הים. מחבר של תקציר של עבודת הרב Ha?מ 'ויטל. עבודתו נותר בכתב יד.
Rapha ABENSOUR?l (1830-1917). מרוקו. הרב. נוטריון. ראש בית הדין הרבני (F?הים). מחבר של פסקי דין רבניים ופרשנויות. ABENSOUR R?ouven (16??-17??). מרוקו. הרב. מקובל. מחבר של פסקים הנוגעים מקוואות (טיהור).
ובכן ABENSOUR?cov (YABETS) (1673-1753). מרוקו. בנו של ר?ouven Abensour מעל. הרב ב F?הים, Mekn?ים ו- T?touan . מקובל. לְשׁוֹנַאִי. אסטרונום. המשורר. הוקם מחדש בית הדין הרבני פס. סופר של E't l?קול h?ו?ts (זמן לכל דבר); Michpat outsdakah ב?יה?cov (צדק וצדקה עבור ישראל). בהספדו על חורבן בית המקדש השני הוא החלק של ה -9 של טקס באב.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
AZEROUAL (zaroual, BenAzeroual)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Azeroual הוא שם צפון אפריקאי, המשותף באלג'יריה, מורכב הקידומת "a’ אשר מציין השתייכות והשורש "zeroual" =. שמו של שבט. היא עשויה גם לציין "מכנסיים’ (ואולי יצרנית צפצפה), "צבעוני’ או "של צבעים רבים’ (ואולי לצבוע יצרנית), וכן "עיניים כחולות’ (אחד שיש לו עיניים כחולות).

השם יכול להיות ממוצא העברי, מאז המבנה שלו הוא אופייני לשמות עברים ישנים. זה מיי להיות קשור A'zriel (אלוהים הוא לעזרתי) או A'zruel (אחת הנהנה מתמיכתם של אלוהים).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

איב Azeroual (1964). צרפת (ממוצא אלג'ירי). עיתונאי. סופר של מיטראן ויהודים (עם איב Dra?) ו אמונה R?הציבור (על אמונת הרפובליקה).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
תיזהר
וזוהרה (זהר, zoher, BenZohar)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

תיזהר מיוצג כאן על ידי משורר ספרדי מן מורית ספרד. זהו שמו הערבי, לא נפוץ בצפון אפריקה, אך ידוע במזרח התיכון. זה אומר "מזל’ ב צפון אפריקה ערבית. השם קדם את הקידומת "a’ מציין השתייכות משפחתית או מאפיין של אדם, דהיינו, בר מזל. השם "שזוהרה’ נגזר מאותו השורש, משמש שם פרטי נשי בארצות ערבות. לא ידוע בתור שם המשפחה.

שורש השם "ZHR’ יש משמעות עברית: "זוהר’ או "מבריק.’ השמות: "זהר’ ו "Zoher’ הם גרסה עברית מודרנית בשימוש עכשווי בישראל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

תיזהר ?l?אקראי (אבו-Lfath) ואני נחמן (XIes.). ספרד (S?העיר). המשורר.

וזוהרה Elfassia (1908-1995). מרוקו. זמר פופולרי במרוקו. פרש בישראל עם הצלחה מוגבלת.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
AZERAD (Zerad, Zeradi)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Azerad הוא שם צפון אפריקאי, הנפוצים במרוקו, מורכב הקידומת "a’ אשר מציין השתייכות והשורש "zerad’ אולי יש כמה משמעויות בערבית: ארבה או (קש) יצרנית או סבל מחצלת (מי מושך עגלה).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

AZERAD Yah?cov (?-1997). מרוקו. (Mekn?הים). Violonist, מייסד תזמורת של Musique Andalousian אשר מלווה את מקהלתי Tsfon מערב בראשות יוסף Ch?טריט.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אמזלג (amzallagh, zallagh)
AMZALAK
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם "zallag’ עלול להיות בעל משמעות ערבי / ברברי, בהתייחסו כיבוש כמו שרשרת או חוט / חבל יצרנית. מקורו של השם הוא בכל ברברי liklihood ועשוי להתייחס affilation עם tהוא שבט איט Zallag. השם ידוע במרוקו, ספרד ופורטוגל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ מתייחס עמותה עם אדם, לדוגמה: מורי = המורה שלי.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

אמזלג סלומון (סמי אלמגריבי) (1922-).מרוקו (סאפי). זמר פופולרי. מלחין. מנהיג התזמורת. מנהיג מורה Lithurgy בארץ קוויבק.
הוא AMZALAK?M (1824-1916). גיברלטר. בבנק למסחר ביפו. החלוצים בסיוע להתיישב במצרים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
Mos AMZALAK?הים (1892-1978). פורטוגל (ליסבון). ההיסטוריון. האקונומיסט. חכם. פרופסור באוניברסיטה בליסבון. לד קהילה של אנוסים חזרה ליהדות. עמל כדי להציל יהודים מרדיפות הנאצים.
אברהם אמזלג (1939-). מרוקו. (קזבלנקה). פרופסור למוסיקה באוניברסיטת Be?r Ch?ללכת לאוניברסיטה בישראל. Sp?cialist ב Musique מרוקאי. מנהיג התזמורת.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלמן,
AJIMAN
ALMANSI, (ראו גם MANSANO)
MOM ממן
HANDS
MANOR
WIZEMAN, (ויצמן, Vizeman)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם ניתן "MN’ או "zmn’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש "zmn" ב מרוקאי ברברי עשויה להתייחס לשבט איט Izman. היהודים המזוהים או מוגן על ידי אית Izmen ייתכן שהשתמשו השבטי שלהם להזדהות.

השורש "MN" ב עברי מתייחסת "מאנה’ מזון ניתן העברים במהלך נדודיהם במדבר הסיני לאחר יציאתם מהמצרה.
השורש "Zmn" ב עברי מתייחסת בדרך כלל ל "זמן’ ואת השם עשוי להתייחס חישוב זמן. פונקציה זו שמורות רבנים בעלי סמכות רבה ובכך להקטין את סבירות השם מתייחס הכיבוש נדון, אבל זה לא סביר.

אפשרות נוספת היא שהשם עלול להתייחס ממוצא, דהיינו, מ "Aman’ (ירדן) או "meaman’ (ספרד) או "אלמן’ (גרמניה) או "Zman’ (שבט ברברי בדרום מרוקו), "מאן’ (צרפת).

שמות וייסמן (אדם חכם) או ויצמן (גבר לבן), נפוץ בקרב יהודי אירופה, דמיון שתף עם כמה מהשמות הנ"ל. יהודי אירופה עשו להתיישב אפריקה צפון מעת לעת אך הסבירות יחסים בין הגרסה האירופאית ואת שמות הים התיכון אינו צפוי אך לא נשלל.

מנור שם הוא הסתגלות עברית אחרונה (למרות שם המשפחה של דן מנור היה לוגסי לפני שינוי מנור).

AL?מזון MAN?o (1547?-1615). ספרד. Marrano.lived במקסיקו. דוקטור. סופר של Guzma?n Alfarache.

וזה Ajiman?חייתי (-XIX XVIII.).טורקיה. מנהיג קהילה. נוסד בית מעבר ביפו עבור צליינים עולה לירושלים / פלסטין.

ALMANSI יוסף (1801-1860). איטליה. המשורר.
דנטה Almansi (?-1948). איטליה. השופט. מנהיג הקהילה היהודית duting מלחמת העולם השנייה באיטליה.
אמיליו Almansi (1869-1948). איטליה. פיזיקאי. Mathematician.Contributed developement של תורת האלסטיות.

ומנור (XXes.). מרוקו. פרופ. סופר של תורת הקבלה vemoussar ב?מרוקאי (מיסטיקה ומוסר מרוקו).

MOM אהרון (1947-). מרוקו. בלשנות פרופסור בירושלים. ממחברי יהודי?צפון אפריקה ישראל?יש l דה הרב?מ Benattar ? היום. ממן אברהם (1915-1992). מרוקו. הרב. מחבר של קודים לטבח מספר ריטואל.
ממן מוך? (?-1783). מרוקו. הרב. הסוחר. יועץ בנקאי משפט. Philantrope.
ממן Rapha?l (1810-1882). מרוקו. הרב. הראשי של בית המשפט rabbical בצפת. סופר של Marp? lan?ו?ch (ריפוי הנפש).
ממן יוסף (Elmograbi) (1725-1823). מרוקו. הרב. חינוך יהודי הוקם בשנת Boukhara. מייסד הארגון הציוני חיבת ציון. הגירה LED מ Boukhara לירושלים ובניית ברבעון Boukhara בירושלים.
ממן יוסף (תשעה.). מרוקו. במקור ממרוקו (צפרתי). הרב, זה?מחבר של Ch?t? yadot (שני צעדים) המהווה יד ראמה (ראש ?נמתח) סט של שו"ת יד harachim (היד של העניים), אחד בדצמבר?שקרים.

HANDS ?liyahou בן סלימאן (1818-1899). עיראק. הרב. מייסד בישיבה H?מחבר ברון של זכרונות אליהו (זכרונות של אליהו).

WIZEMANE Shemouel (XVIII) מרוקו. הרב הראשי של מוגדור (Essaouira).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)