משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

א ', פרידה?, Cala, כלח, אלקלה?

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות Kala’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "Kala"" בערבית עברית מתייחס בדרך כלל ל "וויבר.’

אלקלה? אהרון (1924-). בולגריה. צייר ומורה. גר איסרא?l.

אלקלה? דוד M. (1862-1933). Yougoslavia. עיתונאי. עורך של כתב העת הציוני Gazette היהודי (הנואם היהודי).
אלקלה? סלומון (1878-1929). סרביה. ראש הקהילה היהודית של בלגרד. חבר ונשיא הפדרציה הציונית ביוגוסלביה.
אלקלה? דוד בן מוך? (1814-1882). סרביה. עברית פרופ. תורגם קנה? אבות (אמנות של האבות).
אלקלה? אברהם לי חן?mou?l (1750?-1811). טורקיה. הרב. השופט. מנהל הישיבה. סופר של עם?Khor L?אברהם (אנדרטה לזכר אברהם).
אלקלה? Bentsion (1858-1913). Morocco.Rabbi. סופר של H?סוף varach (עשיר ועני) בין פרסומים אחרים.
אלקלה? יצחק (1881-1978). בולגריה. הרב הראשי של סרביה Yougoslavia. Membre של סנאט בלגרד (1924-1941). מצא מקלט ארה"ב במלחמת העולם השנייה.
אלקלה? וזה?houdah סלומון Ha? (1798-1878). בוסניה. הרב של זמלין, ליד בלגרד. קרא לחזרה לישראל Ch?mAh? Yisra?l (להקשיב, אה ישראל).

פרידה? Baroukh בן Ch?לומו (XVIes.). טורקיה. הרב של Sardokoupis. סופר של M?KOR Baroukh (מקורות ברוכים).
פרידה? Ch?mou?בן l מוך? (1550-1582). corf. הרב. סופר של Michpat? Ch?mou?l (הכללים של סמואל).
פרידה? רצח?Kha? בבוקר Ch?לומו (XVIIes.). טורקיה. הרב הראשי של סלוניקי. המנהל הפורטוגזי. מחבר. ספריו אבדו בשריפת עיר רחבה (1625).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABOULKER (אבו אל-ח'יר)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אבו אל-Ker מיוצגת כאן על ידי פעילים פוליטיים מעורבים האופוזיציה למשטר הפרו-נאצי של וישי באלג'יריה וכן צייר וסופר, כל ממוצא אלג'יראי.

נועצים בשמות של קידומת מורכבת העשויה משני אלמנטים aboul = אבא שמשמעה שושלת והשורש 'Ker’ = נדיב בערבית. ה "ker’ הוא טרנספורמציה צרפתי של המילה הערבית "kher’ = נדיבות.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABOULKER (1874-1954). אלג'יריה. Painter. המחישו את שיר השירים בצרפת.
ABOULKER פירנצה (XX^eים.).אלג'יריה. סופר של גל La?מחדש; האישה ורגישות; מדוע שרה?; אישה כמוה וגם ?Peine צר בצרפת.

ABOULKER Henri (1876-1957). אלג'יריה. בראש הוועדה ללימודי יהדות. חבר R אלג'יראי?sistance נגד וישי. תרמו למאבק להעניק אזרחות צרפתית ליהודים אלג'יראי.

ABOULKER Jos? (1919-). אלג'יריה. בן הנרי Aboulker. חבר R אלג'יראי?sistance נגד וישי. הוביל את 1942 מרד באלג'יר.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABOUISSA AL-ISFAHANI (עיסא)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbouIssa מיוצגת כאן בעיקר על ידי מנהיג רבני האיראני אשר הכריז על עצמו כעל perscussor אל messaiah.

השם מורכב קידומת מורכבת עשויה שני אלמנטים אבו = אביו אשר מרמז בשושלת והשורש עיסא’ = חיים בערבית. עיסא מתייחס גם ישו בערבית. זה עשוי להתייחס השם יהושע או ישעיהו ב עברי.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABOUISSA AL-ISFAHANI עובדיה (VIIIes.). איראן (איספהאן). מייסד כת יהודית. הודיע ​​כי הוא היה מַקָשׁ אל המשיח. אחת הכיתות הראשונות להופיע תחת שלטון מוסלמי ומן הסתם כתגובה זה.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABOUISSA AL-ISFAHANI (עיסא)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbouIssa מיוצגת כאן בעיקר על ידי מנהיג רבני האיראני אשר הכריז על עצמו כעל perscussor אל messaiah.

השם מורכב קידומת מורכבת עשויה שני אלמנטים אבו = אביו אשר מרמז בשושלת והשורש עיסא’ = חיים בערבית. עיסא מתייחס גם ישו בערבית. זה עשוי להתייחס השם יהושע או ישעיהו ב עברי.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABOUISSA AL-ISFAHANI עובדיה (VIIIes.). איראן (איספהאן). מייסד כת יהודית. הודיע ​​כי הוא היה מַקָשׁ אל המשיח. אחת הכיתות הראשונות להופיע תחת שלטון מוסלמי ומן הסתם כתגובה זה.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABENDANA (דנן, ıbndan, BenDanan)
Abendana DE בריטו
ABENDANAN

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbenDanan מיוצגת כאן על ידי משפחה מפורסמת של רבנים ממוצא מרוקאי (פס) שעברו הלוך ושוב מחצי האי האיברי וצפון אפריקה. חלקם מפוזרים למדינות אירופה כגון הולנד ובריטניה. הם מדגימים את הקישורים ותלות הדדיים ההדוקים בין ספרדית / פורטוגזי יהדות צפון אפריקה. דנן הוא האמין להיות ממוצא הבבלי. Danans הוביל את הפזורה היהודית המרוקאית העתיקה, שקוראים לו Toshavim (תושבים) מי הצטיין שמירת טכסים פלשתינים / בבלי ופסקי דין רבניים. השם מורכב של אבי קידומת (Aben, בן, אבן) מה שמרמז אבהות או בשושלת, השורש "ו’ = שבט דן, אחד מילדיו של יעקב. זה עשוי להיות קשור עם פרקטיקה שיפוטית כמו "דן’ = לשפוט ב עברית ו דנן עשוי להיות שינוי Aramaec של דן במהלך המעבר בבבל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון BarHa בשם BarHaNess מורכבת משני גורמים בר = בן הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.

סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABENDANA יצחק Sardo (1622?-1709). הולנד. יהלום Jewler. מופעל בהודו בלונדון.
Abendana DE בריטו יצחק Ha?M (1660-1760). הולנד. הרב של דה בריטו. אושר לפרסום מאי?האם rabbim (מקורות קדושים) של Rapha?l Meldola, הרב של באיון.
ABENDANA יצחק (1640-1710). מקורו של אנוסים. אח של יה?acov Abendana. דוקטור. הרב. מורה עברית באוניברסיטת קיימברידג 'ואוקספורד. מתורגמן המשנה כדי לטינית. מחבר של קוראי הנוצרים ומיקוד Juifs היהודי Almanachs.
יה ABENDANA?acov יוסף (1630-1685). מקורו של אנוסים. מנהיג הקהילה באמסטרדם. הרב של הקהילה היהודית ספרדית פורטוגזית בלונדון. מחבר ומתרגם. תרגם את Kouzari רב Y?houdah זה?אנחנו, ומא?monides’ משנה תורה.
ABENDANAN Ch?לומו (1848-1929). מרוקו (פס). הרב. מקובל. דיין ב פס ו רבאט. תרמו לשיפור תנאי החיים של יהודי מרוקו בשל השפעתו של צרפתית Protectorat. סופר של תייקר lichlomo (החכם שלם) ו ביק?ch Ch?לומו (עתירתו של שלמה).
ABENDANAN Ch?mou?l (?-1622). מרוקו (פס). הרב. נוטריון. מחבר.
ABENDANAN Ch?mou?l (XVIes.). ספרד. נכדו של סעדיה בן מוך? Abendanan. התיישב פס אחרי גירוש ספרד. מנהיג קהילה. הרב. Acredited יוסף קארו כרב.
ABENDANAN Ch?mou?l (1542-1621). ספרד. נכדו של הרב Ch?mou?l Abendanan. הרב. הדיין הראשי ב F?הים.
ABENDANAN מוך? (רמב"ם Elfassi) (XIV-XV.). מרוקו (F?הים). הרב. מחבר של פירוש על התלמוד.
ABENDANAN סעדיה בן מוך? (?-1493). מרוקו (F?הים). הרב. בַּעַל גְמָרָא. דוקטור ומשורר. הרב הראשי של גרנדה. חזרתי פס אחרי גירוש ספרד (1492).מחבר של מילון עברי / ערבית, היסטוריה של היהודים במרוקו ובספרד ושיפוטים מחדש בכפייה מרה.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Abehsera AB?HS?RA ABEHSSERA
ABOUHATS?RA (AbiHsera, AviHatsira, טעים, מס)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AviHatsira מיוצגת כאן על ידי מרוקני ויוצרים אלג'יראי. שם נפוץ בקרב יהודים בצפון אפריקה. היא מזוהה עם שורה ארוכה של רבנים מאזור טאפילאלט במרוקו. השם מורכב של אבי קידומת (או AB, אייב, אבו) מה שמרמז אבהות או שושלת והשורש "hatsira’ = שטיח עשוי חציר או חומר צמחי אחר. המשפחה היא ככל הנראה ממוצא הפלסטיני / סורי. השם הוא ככל הנראה שם עברית עתיקה נגזר מן המילה "hatsir’ = לא. נראה כאן עם הסיומת "a’ אופייני שם עברי עתיקים. נראה בישראל טרנספורמציות העכשוויות כגון "hatsir’ ו "לא.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’

סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABEHSERA צ'ארלס (XXes.). מרוקו (Mekn?הים). יצרנית טקסטיל בצרפת. ידוע לסימן ההיכר שלו מורגן.
AB?HS?RA אהרון (XXes.). מרוקו (ארפוד). נצר למשפחה של רבנים של מוניטין רב (ראה למטה). פוליטיקאים, חבר פרלמנט ושר בממשלה ליברלית שהוקמה על ידי מפלגת הליכוד בארץ.
ABEHSSERA חלום (?-1971). ALG?ריה (Touat). הרב של Colomb-B?char. סופר של M?litss טוב (המטיף הטוב) ו S?ו?r youhassin (רישום geneology).
ABOUHATS?RA (Abihsera) ובכן?acov בן מסעוד (1808?-1880). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. מחבר פורה: Pitouh? חותם; Yorou michpat?Kha l?יה?cov; ששת?עם? Aroukha בין פרסומים אחרים. מת ונקבר בקהיר בדרכו לירושלים. קברו כפוף לרגל. לחץ כאן לקבלת פרופיל מפורט: התפיסות התיאולוגיות של קיום בין יהודים מרוקאים מבוסס על כתביו של הרב יעקב אבי Hatsira
ABOUHATS?RA אברהם (1868-1948). מרוקו (Mekn?הים). הרב. חבר בית הדין הרבני של קזבלנקה.
ABOUHATS?דוד RA (1866-1920). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. נרצח ב מרוקו. מחבר Prolofic S?ו?r s?טוב khel (מדריך התחושה הטוב); P?הו טה?l (השער של האוהל); S?ו?r B?r?אתה נופל שמות (בראשית ושמות). מנהל של מדרש לרבנים טאפילאלט.
ABOUHATS?RA איסרא?l (באבא Sul?) (1890-1984). מרוקו. הרב. Kabalist.Founder של המדרש לרבנים J?רושלם ו- N?tivot (ישראל). קברו הפך בכפוף לרגל.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Abehsera AB?HS?RA ABEHSSERA
ABOUHATS?RA (AbiHsera, AviHatsira, טעים, מס)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AviHatsira מיוצגת כאן על ידי מרוקני ויוצרים אלג'יראי. שם נפוץ בקרב יהודים בצפון אפריקה. היא מזוהה עם שורה ארוכה של רבנים מאזור טאפילאלט במרוקו. השם מורכב של אבי קידומת (או AB, אייב, אבו) מה שמרמז אבהות או שושלת והשורש "hatsira’ = שטיח עשוי חציר או חומר צמחי אחר. המשפחה היא ככל הנראה ממוצא הפלסטיני / סורי. השם הוא ככל הנראה שם עברית עתיקה נגזר מן המילה "hatsir’ = לא. נראה כאן עם הסיומת "a’ אופייני שם עברי עתיקים. נראה בישראל טרנספורמציות העכשוויות כגון "hatsir’ ו "לא.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’

סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABEHSERA צ'ארלס (XXes.). מרוקו (Mekn?הים). יצרנית טקסטיל בצרפת. ידוע לסימן ההיכר שלו מורגן.
AB?HS?RA אהרון (XXes.). מרוקו (ארפוד). נצר למשפחה של רבנים של מוניטין רב (ראה למטה). פוליטיקאים, חבר פרלמנט ושר בממשלה ליברלית שהוקמה על ידי מפלגת הליכוד בארץ.
ABEHSSERA חלום (?-1971). ALG?ריה (Touat). הרב של Colomb-B?char. סופר של M?litss טוב (המטיף הטוב) ו S?ו?r youhassin (רישום geneology).
ABOUHATS?RA (Abihsera) ובכן?acov בן מסעוד (1808?-1880). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. מחבר פורה: Pitouh? חותם; Yorou michpat?Kha l?יה?cov; ששת?עם? Aroukha בין פרסומים אחרים. מת ונקבר בקהיר בדרכו לירושלים. קברו כפוף לרגל. לחץ כאן לקבלת פרופיל מפורט: התפיסות התיאולוגיות של קיום בין יהודים מרוקאים מבוסס על כתביו של הרב יעקב אבי Hatsira
ABOUHATS?RA אברהם (1868-1948). מרוקו (Mekn?הים). הרב. חבר בית הדין הרבני של קזבלנקה.
ABOUHATS?דוד RA (1866-1920). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. נרצח ב מרוקו. מחבר Prolofic S?ו?r s?טוב khel (מדריך התחושה הטוב); P?הו טה?l (השער של האוהל); S?ו?r B?r?אתה נופל שמות (בראשית ושמות). מנהל של מדרש לרבנים טאפילאלט.
ABOUHATS?RA איסרא?l (באבא Sul?) (1890-1984). מרוקו. הרב. Kabalist.Founder של המדרש לרבנים J?רושלם ו- N?tivot (ישראל). קברו הפך בכפוף לרגל.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

AYOUN (אה)
HAYOUN (בן חיון)
יש
HAYYOUT (BenHayout)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

פירושו של "עיניים"’ בערבית.
חיון, היי והייאוט מתייחסים לחיים’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

עיון מוניק (1954-). אלג'יריה (אלג'יר). המשורר. סופר של הרפסודה של?סר ו ALG שלי?צוחק (מזח התשוקה ואלג'יריה שלי עם ז'אן-פייר סטורה).
עיון מוריס (XXes.). אלג'יריה (אלג'יר). עורך דין. סייע לכוחות האמריקניים להשתלט על מושל אלוף ואנשי מפקדת המדינה 1942 (מבצע לפיד).
עיון ריצ'רד (XXes.). אלג'יריה (אוראן). פרופסור להיסטוריה במכון לשפות מזרחיות ותרבויות מזרחיות בפריס. התמחה ביהדות צפון אפריקה. סופר של היהודים?ALG?צוחק : אלפיים שנים?היסטוריה (יהודי אלג'יריה: 2000 שנות היסטוריה).

חיון מוריס (XXes.). מרוקו. Painter. סצינות גלות מצוירות, עֲקִירָה, holaucost.
חיון מוריס-ראובן (XXes.). אלג'יריה. מחבר שנאה עצמית : הסירוב??Th להיות יהודי?ריח לסינג (שנאה עצמית: תיאודור לינגס דחיית היהדות) ממש כמו: תשע עשרה ?p?טרס על יהודה?EMS שמשון Rapha?l הירש; L?המהות של יהודה?האמז?o בק; L??אתיקה של יהודה?SME דה הרמן כהן; של ?מחקרים על יהודה?אנחנו לא : תן קצת?מחיקה רבנית; פילוסופית מטר?של?Vale היהודי; Le Juda?אנו Moderne; הליטורגיה היהודית; מדע La du Juda?EMS וביוגרפיות אשר : מא?monide; Averro?ים ו?averro?אנחנו; מא?monide או?אחר MB?הוא.
חציר RICH עמנואל (1688-1743). הולנד. הרב. סופר של Yots?r l?ו"ו (יוצר לב) כמו גם חסידות מיכנת.
חיון N?h?מיאה Hia (1650-1730). בוסניה (סרייבו). הרב. הוחרם עקב תמיכתו בצ'אב?ta? צבי. סופר של Diwr? N?h?myah (המסר של נחמיה) ממש כמו Hatsad Ts?אנחנו ו רה?יה dyhouda. מצא מקלט בצפון אפריקה.
HAYYOUT M?Nhem (?-1636). מורביה. הרב הראשי של וילנה. סופר של עם?מירו l?-chabbat (ליטורגיה בשבת)

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

AYOUN (אה)
HAYOUN (בן חיון)
יש
HAYYOUT (BenHayout)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

פירושו של "עיניים"’ בערבית.
חיון, היי והייאוט מתייחסים לחיים’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

עיון מוניק (1954-). אלג'יריה (אלג'יר). המשורר. סופר של הרפסודה של?סר ו ALG שלי?צוחק (מזח התשוקה ואלג'יריה שלי עם ז'אן-פייר סטורה).
עיון מוריס (XXes.). אלג'יריה (אלג'יר). עורך דין. סייע לכוחות האמריקניים להשתלט על מושל אלוף ואנשי מפקדת המדינה 1942 (מבצע לפיד).
עיון ריצ'רד (XXes.). אלג'יריה (אוראן). פרופסור להיסטוריה במכון לשפות מזרחיות ותרבויות מזרחיות בפריס. התמחה ביהדות צפון אפריקה. סופר של היהודים?ALG?צוחק : אלפיים שנים?היסטוריה (יהודי אלג'יריה: 2000 שנות היסטוריה).

חיון מוריס (XXes.). מרוקו. Painter. סצינות גלות מצוירות, עֲקִירָה, holaucost.
חיון מוריס-ראובן (XXes.). אלג'יריה. מחבר שנאה עצמית : הסירוב??Th להיות יהודי?ריח לסינג (שנאה עצמית: תיאודור לינגס דחיית היהדות) ממש כמו: תשע עשרה ?p?טרס על יהודה?EMS שמשון Rapha?l הירש; L?המהות של יהודה?האמז?o בק; L??אתיקה של יהודה?SME דה הרמן כהן; של ?מחקרים על יהודה?אנחנו לא : תן קצת?מחיקה רבנית; פילוסופית מטר?של?Vale היהודי; Le Juda?אנו Moderne; הליטורגיה היהודית; מדע La du Juda?EMS וביוגרפיות אשר : מא?monide; Averro?ים ו?averro?אנחנו; מא?monide או?אחר MB?הוא.
חציר RICH עמנואל (1688-1743). הולנד. הרב. סופר של Yots?r l?ו"ו (יוצר לב) כמו גם חסידות מיכנת.
חיון N?h?מיאה Hia (1650-1730). בוסניה (סרייבו). הרב. הוחרם עקב תמיכתו בצ'אב?ta? צבי. סופר של Diwr? N?h?myah (המסר של נחמיה) ממש כמו Hatsad Ts?אנחנו ו רה?יה dyhouda. מצא מקלט בצפון אפריקה.
HAYYOUT M?Nhem (?-1636). מורביה. הרב הראשי של וילנה. סופר של עם?מירו l?-chabbat (ליטורגיה בשבת)

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אבו אל-חסן
חסן
חסין
HASSOUN (חסון)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

חסן מיוצג כאן בעיקר על ידי צפון אפריקה ורבנים ספרדיים אינטלקטואלים.

השם מורכב קידומת מורכבת עשויה שני אלמנטים אבו = אביו אשר מרמזת בשושלת והשורש "חסן’ = טוב בערבית. השם מופיע גם בצורת "חסין’ ו "Hassoun’ מה שמרמז "מוגן’ ב עברית. השינוי של השם לתוך "חסון’ "'כוח’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

אבו אל-חסן Y?houdah אבן עזרא (שיה-XIIes.). ספרד. מבצעת גבוהה בבית משפט המלך אלפונס VII.
חסן מוך? דה Zaragua (XIIIes.). ספרד (קטלוניה). המשורר.
חסן Ch?לומו (?-1790). מרוקו (T?touan). דיפלומט. קונסול ספרד. יועץ עבדאללה סולטן סידי המולאים עבור מסחר חוץ. שלוחה?צוחק. מולאי יזיד, בנו של עבדאללה להורג אותו בכונן שלו נגד יהודים.
חסן יהושע (אדוני) (1915-). גיברלטר (ממוצא מרוקאי). בראש התנועה למען אוטונומיה גיברלטר והפך לראש הממשלה.
חסן סלבדור D. (XIX-XX.). מרוקו. נדבן. הקונסול של פורטוגל איטלי ב T?touan. מייסד בנק טנג'יר. יועץ למשלחת הפורטוגזית. סגן-Q?sident של הקהילה היהודית של טנג'יר.
חסן יעקב M. (XXes.). מרוקו. מזכירת מכון Sepharade לומדת אריאס מונטנה במדריד. ההיסטוריון. מחקרים שפורסמו על Jud?o-ספרדית ושירה עברית במרוקו.
דוד חסן (?-1785). מרוקו (יהיה?). הרב. נסעתי עם רב Ha?מ Benattar כדי J?רושלם והצליח לו בראש ה- Y?chivah K?n?ישראל errāsset?l. חזר למרוקו למשך זמן. הרב הראשי של אלכסנדריה. חזרתי לעמוד בראש בית מדרש לרבנים ב J?רושלם. כיהן כרב בליבורנו, Italy.Author של L Mikhtam?דוד (השירים של דוד), מא?monide ו Kod?ch דוד (קדושתה של הרמב"ם ודוד) המתייחס שו"ע H?aroukh (משה קוד).

חסין תייקר (1918-1995). מרוקו (קזבלנקה). מחנך. מייסד הברית של יהודי צפון אפריקה בישראל. חבר הפרלמנט הישראלי כנציג מפלגת העבודה.
חסין ויוליה (XXes.). מרוקו (Mekn?הים). פרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטת בר אילן בישראל. מחקרים שפורסמו על משוררים מרוקאים.
אהרון חסין (1890-1963). מרוקו (Mekn?הים). הרב הראשי של מוגדור. מחבר של מאט? אהרון (רוח הרפאים של אהרון).
דוד חסין (1722-1792). מרוקו (Mekn?הים). הרב. נחשב כאחד מגדולי המשוררים המרוקאים. סופר של T?הילה l?דוד (דוד של גלורי), ספר עזר מפתח של שירה lithurgical ו M?איך ch?ז"ל?BAHIM (והקרבת קורבנות), בין פרשנויות פורסם אחרות על התנ"ך.

HASSOUN ז'אק (?-1999). מצרים (אלכסנדריה). פסיכו-אנליסט. סופר של רצח p?מחדש, קרבה של מיניות? : גישות אנתרופולוגיות הפסיכואנליטית (עם מוריס גוךלייה); ממש כמו הקטע של ?trangers; האכזרי? M?בַּעַל מָרָה שְׁחוֹרָה; מבריחי מטר?המואךה; L?היסטוריה ? המכתב (עם C?צ'ילה וייסברוט); היסטוריה של יהודי הנילוס; איי הודו המערבית בין פרסומים אחרים.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אבו אל-חסן
חסן
חסין
HASSOUN (חסון)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

חסן מיוצג כאן בעיקר על ידי צפון אפריקה ורבנים ספרדיים אינטלקטואלים.

השם מורכב קידומת מורכבת עשויה שני אלמנטים אבו = אביו אשר מרמזת בשושלת והשורש "חסן’ = טוב בערבית. השם מופיע גם בצורת "חסין’ ו "Hassoun’ מה שמרמז "מוגן’ ב עברית. השינוי של השם לתוך "חסון’ "'כוח’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

אבו אל-חסן Y?houdah אבן עזרא (שיה-XIIes.). ספרד. מבצעת גבוהה בבית משפט המלך אלפונס VII.
חסן מוך? דה Zaragua (XIIIes.). ספרד (קטלוניה). המשורר.
חסן Ch?לומו (?-1790). מרוקו (T?touan). דיפלומט. קונסול ספרד. יועץ עבדאללה סולטן סידי המולאים עבור מסחר חוץ. שלוחה?צוחק. מולאי יזיד, בנו של עבדאללה להורג אותו בכונן שלו נגד יהודים.
חסן יהושע (אדוני) (1915-). גיברלטר (ממוצא מרוקאי). בראש התנועה למען אוטונומיה גיברלטר והפך לראש הממשלה.
חסן סלבדור D. (XIX-XX.). מרוקו. נדבן. הקונסול של פורטוגל איטלי ב T?touan. מייסד בנק טנג'יר. יועץ למשלחת הפורטוגזית. סגן-Q?sident של הקהילה היהודית של טנג'יר.
חסן יעקב M. (XXes.). מרוקו. מזכירת מכון Sepharade לומדת אריאס מונטנה במדריד. ההיסטוריון. מחקרים שפורסמו על Jud?o-ספרדית ושירה עברית במרוקו.
דוד חסן (?-1785). מרוקו (יהיה?). הרב. נסעתי עם רב Ha?מ Benattar כדי J?רושלם והצליח לו בראש ה- Y?chivah K?n?ישראל errāsset?l. חזר למרוקו למשך זמן. הרב הראשי של אלכסנדריה. חזרתי לעמוד בראש בית מדרש לרבנים ב J?רושלם. כיהן כרב בליבורנו, Italy.Author של L Mikhtam?דוד (השירים של דוד), מא?monide ו Kod?ch דוד (קדושתה של הרמב"ם ודוד) המתייחס שו"ע H?aroukh (משה קוד).

חסין תייקר (1918-1995). מרוקו (קזבלנקה). מחנך. מייסד הברית של יהודי צפון אפריקה בישראל. חבר הפרלמנט הישראלי כנציג מפלגת העבודה.
חסין ויוליה (XXes.). מרוקו (Mekn?הים). פרופסור לספרות צרפתית באוניברסיטת בר אילן בישראל. מחקרים שפורסמו על משוררים מרוקאים.
אהרון חסין (1890-1963). מרוקו (Mekn?הים). הרב הראשי של מוגדור. מחבר של מאט? אהרון (רוח הרפאים של אהרון).
דוד חסין (1722-1792). מרוקו (Mekn?הים). הרב. נחשב כאחד מגדולי המשוררים המרוקאים. סופר של T?הילה l?דוד (דוד של גלורי), ספר עזר מפתח של שירה lithurgical ו M?איך ch?ז"ל?BAHIM (והקרבת קורבנות), בין פרשנויות פורסם אחרות על התנ"ך.

HASSOUN ז'אק (?-1999). מצרים (אלכסנדריה). פסיכו-אנליסט. סופר של רצח p?מחדש, קרבה של מיניות? : גישות אנתרופולוגיות הפסיכואנליטית (עם מוריס גוךלייה); ממש כמו הקטע של ?trangers; האכזרי? M?בַּעַל מָרָה שְׁחוֹרָה; מבריחי מטר?המואךה; L?היסטוריה ? המכתב (עם C?צ'ילה וייסברוט); היסטוריה של יהודי הנילוס; איי הודו המערבית בין פרסומים אחרים.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)