משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
ARROUAS
HARROUCH HARRUS (ः ארוש, ארוש, אריס)
בן הראש BenAroch BenArosh BenHaroch BenArus
AROUSI (A'rousi)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

רוש אומר הראש או המנהיג בשפה העברית. השם הוא נפוץ בצפון אפריקה עבר טרנספורמציה טיפוסי בשל השפעות לשוניות ברחבי האזור. הרוש הוא טרנספורמציה ערבית, Harrus הוא טרנספורמציה צרפתית והאריס הוא טרנספורמציה אנגלית (בעיקר במצרים).

Arrouas היא צורת הרבים של ראש בצפון אפריקני הערבי. היא עשויה גם להתייחס הכיבוש לצלייה בשפה הערבית. יש הטוענים כי השם Arrouas קשורה בשם ארויו. ארויו הוא אזור / מחוז של מדריד, ספרד.

A'rousi, עשוי להיות משמעות שונה לחלוטין, והוא ככל הנראה על פי שורש שונה. השם A'rousi נמצא תוניסיה ותימן ואמצעים "החתן שלי.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

ARROUAS אלברט (XXes.). ALG?ריה (B?לא). גר ב: תוניס. עיתונאי. סופר של הספר?או (ספר הזהב).
ARROUAS יוסף (1847-1925). מרוקו (רבאט). מנהיג הקהילה הספרדית פלסטין. סופר של הוד יוסף (פאר יוסף).

HARROUCH מישל (1948-). מרוקו (קזבלנקה). th??פרופסור שלוש. אנימטור רדיו. Painter.
HARRUS אליאס (1919-). מרוקו (בני מלאל). מחנך. מנהל בתי הספר אליאנס במרקש ואזור האטלס. ואת?extr?שלי בדרום מרוקו. הוצג תמונות נדירות של יהודים בקהילות מרחוק אטלס בבית התפוצות בישראל.

בן הראש יצחק (תשעה.) V?n?כדי?la. רוחני. סופר של Indiano, הקאדי והירח (ההודי, הקאדי ואת הירח).
BENAROCH Rapha?l (1921-1994). מרוקו (רבאט). עורך דין. מחבר של חוק הירושה במרוקו. יו"ר O.S.E. (סיוע עבודה?ילדות). הוביל את הקמת איגוד יהדות העולם צפון אפריקאי בניס, צרפת.
BENAROCH רוג'ר (1934-). מרוקו (Mekn?הים). פרופסור ניהול הצריכה ב l??קול sup?גבוה המסחר בפריז. מנהיג קהילה. מייסד ומנהיג התנועה של יהודים ליברליים בצרפת.
בן הראש Ch?לומו (?-1880). מרוקו (Mekn?הים). סוחר המלך. בעלים של בית הכנסת Bahtit במקנס.
בן הראש יוסף (1942-). מרוקו (Mekn?הים). יועץ בתחום הפיננסים ב Qu?BEC (Montr?אל). יו"ר S?pharade עמותה צרפתית ואת הים הקנדי?פדרציה pharade.
בן הראש לוסיאן (1941-). מרוקו (Mekn?הים). מהנדס טקסטיל בקוויבק. יו"ר Communaut? S?pharade du Qu?BEC (1985-1987).
בן ראש ימין. (1882-1949). מרוקו (T?touan). נדבן. יו"ר הקהילה היהודית של M?קטן. מייסד בית כנסת J?רושלם ו y?chivah ב טיבטי?איפור.
BENHARROSH גילברט (1938-1998). מרוקו (רבאט). אגרונום בקוויבק. פרויקטים לד בקנדה Au בורקינה פאסו.
הימור בן הראש? ?Lias (XIX-XX.). V?n?כדי?la. דוקטור. מומחה למחלות טרופיות.
BENARUS Adolpho (1863-1958). פורטוגל. Painter. מחבר. לימד אנגלית באוניברסיטת ליסבון. מנהיג קהילה.

AROUSI אברהם (1878-1934). וזה?גברים (רציף). בַּעַל אַגָדָה. המשורר. מחבר של אנתולוגיה של סיפורי עם ושירי תימן.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

שיחות (חה-רם, Ha-Agmti, ראמה, A'rema, ארמי)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

השם עראמה הוזכר התכתבות בין רב מכפר Aghama ליד מרקש, כפר של כוהנים (כוהנים) ומוביל רבנים בבבל. השם הוא ככל הנראה אינדיקציה ממוצא, בהתייחסו למיקום, אולי בכפר הכוהנים Aghama ליד מרקש. אבל זה גם עשוי להצביע לעיירה עראמה במחוז Guipuezcoa באזור הבסקים בספרד או אדם מארם בבבל העתיקה. אברהם אבינו מקורן ארם נהריים בבבל העתיקה. המילה הארמית מתייחסת לאדם ממוצא Aramaean בשפת Hebew. המילה a'rema האמצעים "ערימה’ ב עברי וצפון אפריקני ערבי. מילת ראמה ברמה" האמצעים’ או "גובה’ או "הר’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: aghamati = מ aghama.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

לחפש מוריס (1934-). מרוקו. (Mekn?הים). אמן. Painter. היסטוריון אומנות. מנהלת בית הספר לאמנות ב קזבלנקה. סופר של מאוד?rary מרוקאי, נראה ציירים (עלייה לרגל של ציירים במרוקו).
עראמה יצחק בן מוך? (1420-1494). ספרד. (זאמורה). הרב. מנהל אקדמיה רבני. התיישבתי נאפולי אחרי גירוש ספרד.
סופר של A'k?דנית יצחק (עקידת יצחק).
CALL ME?סר בן יצחק (1460?-1545). ספרד. (סרגוסה). הרב. השופט. מחבר. גר ב: נאפולי Saloniqua.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלגרנט
רימונים, גרנאטי
גרנדה

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות 'גרנדה’ או 'הענק'’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש 'מענק' עשוי להיות בשפה האנגלית ויכול להתייחס לאדם בעל הישג מסוים, כלומר, הגדול. חלק מהיהודים הספרדים / פורטוגזים והמרוקאים התיישבו באנגליה אך סביר יותר שהשם קשור למקום מוצא או לסוג אבן. זה ככל הנראה עיוות של גרנדה.
השורש 'גרנדה' מתייחס למיקום או למקור, דהיינו, העיר גרנדה בספרד.
השורש "גרניט" בעברית מתייחס בדרך כלל לסוג אבן.

ALGRANTE אסתר Morguez (XXes.).טורקיה. המשורר. עיתונאי. מנהיג קהילה. סופר של 9 אלול : Po?SIAS על חולווסט.
גרנאדה אברהם בן יצחק (XIII-XIV.?). ספרד. הרב. סופר של B?יש rit?mounah (ברית האמונה)

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אצות
Ergaz
גדג
גז
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "GZ’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, e, הוא, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש "GZ" בניבי צפון אפריקאים עשויה להתייחס למקום בשם "Gaz’ או "גז".

השורש "gzz" ב עברי מתייחסת "גזירה’ או "גז כבשים’ ואולי "לעבור’ או "לחמוק.’

אלגזי יצחק בן Ch?לומו (1882-1964).טורקיה. המשורר. זמר ומלחין באורוגוואי. חברתי Chir? Yisra?ב l??r?Hak ts?dem (השירים של ישראל במזרח).
אלגזי?על Y?houdah (1890-1971). Roumenia. מלחין. מנצח. פרופסור למוסיקה. שדרן עם קול ישראל.
אלגזי אברהם בן מוך? (1560?-1640?). טורקיה. הרב.
אלגזי Ch?לומו (1610-1683). טורקיה. הרב. התנגד messaiah שווא Chabb?ta? צבי. סופר של L?h?גברת?טארים (לחם Secret).
אלגזי Ch?Lomo בן אברהם (1673-1726). פלשתינה. הרב הראשי במצרים. מחבר. ספריו נעלמו.
אלגזי יצחק בן אברהם (XVIIes.). יוון. הרב. במקור מ Gr?זה. סופר של כאב?טוב ch (על דרך נתיב טוב).
אלגזי ניסים Yah?אם הוא acov?מ Ch?לומו (XVIII.). טורקיה. הרב. מחבר של פרשנויות בצפת, ישראל.

אדגרד גדג (XXes.). אלג'יריה. מנהל ומחנך. תרמו להתפתחות של תנועת הנוער במרוקו.
גדג גסטון (XXes.). תוניסיה. סופר של קדושינו תחת המגף הנאצי (Marthyrs תחת מגפי הנאצים)1943.
גדג 'מקס (XXes.). אלג'יריה. סופר משורר ואת בדיוני הנסיעה המקוק (נסיעה ב ברברי לנד).
גדג ?liahou Ha? (1830-?). תוניסיה. הרב. מחנך. הרב. המשורר. סופר של מא?תחת? גרזן?מצאתי?im (סיפור של שמחה).

מטילדה גז (1918-1990). Tunisia.Member של הפרלמנט הישראלי כנציג מפלגת העבודה.
פול גז (1898-1972). תוניסיה. קצין בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה. סופר של שישה חודשים תחת המגף הנאצי (שישה חודשים תחת הדוכן).

ERGAZ יוסף (1685-1730). איטליה. הרב. בניגוד N?h?מיאה Hia חיון, חסיד של בטא להשתמש בו.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

AFFLELOU (Aflilo, Afelio, Alfilali, פילאלי, טאפילאלט)
אפללו

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אפללו הוא שם עתיק. מצבה בבית הקברות היהודי של Oufran עולה כי מוסא אפללו היה קבור בשנה 653. בהתבסס על tהוא ההנחה כי שמו של המתנחלים קודם את שם היישוב, נראה כי השם עשוי להיות שינוי של השם העברי "אליי’ וכי המתנחלים נתן שמם באזור הם מיושבים. בהנחת ממוצא היא עברית, השם מורכב הקידומת "af’ ו "ללו’ = "אלי’ ב עברית. שניהם הקידומת ואת השורש היו כפופים טרנספורמציה ברברית. השם, אחר וריאציה ברברית, נראה כמו "afelio’ ב Oued Outat (סניף של הנהר Moulouya) באזור במרוקו או מן קסר Afelilou של אולד Outad, שבט איית Izdeg במרוקו. ה "aflilo’ אזור, ידוע שפע של נהרות מבצרים שלה, היה מיושב על ידי יהודים פעם. השם Afelio עשוי להיות ממוצא עברי / רומי, או לפחות טרנספורמציה רומית שם עברי. בהנחת השפעה רומית, "במיוחד’ מתייחס הנכדים או צאצאי "אלי’ (בדומה לאל-Ano). השם "אלי’ מופיע גם בשם "אלאל’ בערבית. השם עשוי להופיע בצורה של "filal’ = צאצא של "ilal’ = אלי או אולד Ifli ב טאפילאלט, מרוקו. לכן "טאפילאלט’ עשוי להיות קשור שם זה. ייתכן שהמילה "טאפילאלט’ הוא טרנספורמציה ברברית / ערבית של המילה העברית "תפילה’ = תפילה, מבוטא בערבית-יהודית כמו "tefilet.’ כן רשאי הוא להתייחס ממוצא דהיינו, מן אסיף Afella N'Draa, ב Mezguita, דרא, מרוקו.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, של, AFF, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

אלן Afflelou (XXes.). אלג'יריה (סידי-Bel-Abb?הים). איש עסקים. מייסד רשת חנויות אופטיקה בצרפת.

אפללו יוסף (1939-). מרוקו (F?הים). עו"ד ומדען המדינה. המבקר. מנכ"ל משרד התיירות בקרב מוסדות פיננסיים אחרים. אחד המייסדים של "identit? ודיאלוג’ כדי לגשר בין מוסלמים, יהודים ונוצרים ושלום במזרח התיכון.

אפללו Ayouche (XVIII.). מרוקו. הרב הראשי של אגאדיר. מחבר של פסקי judical רבים.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Abensour (EvenZur, צור, כדי)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbenSour מיוצגת כאן בעיקר על ידי רבנים של מרוקאי ממוצא ספרדי אבל השם היה נפוץ במרוקו. לפחות אחד Abensours (יצחק) תרמו לגיבוש חזיר Takkanot?gorachim (פסקי עבור הוגלו מספרד) שייחד אותם מן התושבים היהודים הקדומים של מרוקו בראשות AbenDanans.

השם הוא האמין להיות ממוצא עברי עתיק.זה מורכב של אבי קידומת (Aben, בן, אבן או אפילו) מה שמרמז אבהות או בשושלת, השורש "צור’ = רוק או בעיירה "צור’ = Tyr בצפון ישראל (לבנון עכשווית). הקידומת "אפילו’ = אבן עשויה להיות חלק השורש שם ולא קידומת ועשויה הביעה דגש (אבן + רוק).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

Abensour יצחק (1861-1927). מרוקו (Tanger). Banker. הסוחר. מנהיג קהילה (1903-1932). מייסד של ועדת Hygene. קונסול כבוד של אוסטריה. נציג בריטי Assemblee החקיקה ב Tanger.
ABENSOUR חלום (?-1727?). מרוקו. הרב. המשורר. לְשׁוֹנַאִי. סופר של S?ו?r Chir חדח (שירים חדשים) מכיל שירים / lithurgy עבור מחזור לוח השנה ואת החיים היהודים.
ABENSOUR Ch?לומו ?liahou (1822-1873). מרוקו (F?הים). הרב. מחבר של P?n? Ch?לומו (בקנה המידה של סולומון), אוסף של פסקי דין רבניים עתיקים.
ABENSOUR Ch?mou?l (XVes.). ספרד. הרב. מנהיג קהילה של ויאדוליד.
ABENSOUR מוך? (XVes.). ספרד. הרב. התנצר לברוח האינקוויזיציה הספרדית. ברח פס שבו חזר ליהדות.
ABENSOUR יצחק (?-1605?). מרוקו. הרב (F?הים). אחד הרב אשר גיבש חזיר Takkanot?gorachim (פסקי עבור הוגלו מספרד). נרצח בשל באחד מפסקי הדין שלו.
ABENSOUR מוך? (XVIIes.). מרוקו. הרב. המשורר. גר ב: סאל?. מחבר של פרשנויות על הקבלה.
ABENSOUR מוך? (XVIII.). מרוקו. הרב ב Mekn?ים ו F?הים. מחבר של תקציר של עבודת הרב Ha?מ 'ויטל. עבודתו נותר בכתב יד.
Rapha ABENSOUR?l (1830-1917). מרוקו. הרב. נוטריון. ראש בית הדין הרבני (F?הים). מחבר של פסקי דין רבניים ופרשנויות. ABENSOUR R?ouven (16??-17??). מרוקו. הרב. מקובל. מחבר של פסקים הנוגעים מקוואות (טיהור).
ובכן ABENSOUR?cov (YABETS) (1673-1753). מרוקו. בנו של ר?ouven Abensour מעל. הרב ב F?הים, Mekn?ים ו- T?touan . מקובל. לְשׁוֹנַאִי. אסטרונום. המשורר. הוקם מחדש בית הדין הרבני פס. סופר של E't l?קול h?ו?ts (זמן לכל דבר); Michpat outsdakah ב?יה?cov (צדק וצדקה עבור ישראל). בהספדו על חורבן בית המקדש השני הוא החלק של ה -9 של טקס באב.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלנקאו
אנקאואה
ELN?CAV?
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם יכול להיות 'קאי'’ מהמילה העברית 'תקווה.’
‘ נקואה’ פירושו של ניקיון בערבית (ניב ערבית צפון אפריקאית). רכב’ פירושו יכול להיות גם 'כוח'’ או 'סמכות'’ ב ערבי (ניב ערבית צפון אפריקאית). יכול להיות שזה טרנספורמציה יהודית-מרוקאית של המילה העברית 'קואח'’ (כוח).

השורש 'קווי’ קדמה לו הקידומת 'el,’ קידומת עברית נפוצה המתייחסת לאל או ל"אלוהים "’ ב עברית. הקידומות 'אל’ או 'an’ הם מאמרים שקולים ל"ה’ באנגלית או 'le’ בצרפתית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "ארי’ מתייחס פועלים בשיתוף עם אדם או מקום, לדוגמה: צאצא של "מוס’ או "מסרי’ אדם ממצרים.
סיומות כגון "בשנה’ 'לא’ 'לינו’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence.

איסרא ALNAKAOUA?l בן יוסף (?-1391). ספרד. Po?t. זמר / מנהיג תפילה. סופר של M?norat חמה?או (מקור האור). הותקף בפוגרום בטולדו. התאבד (1391). ELN?CAV? דוד (1882-1956). טורקיה. הרב. עיתונאי. עורכת בבולגריה ובארגנטינה. מייסד האור (האור). חברת הקונגרס הציוני ה -12 בקרלסבד. נסע לאמריקה הלטינית כדי לגייס תמיכה לציונות ולעודד עלייה לארץ ישראל.
ELN?CAV? ניסים (XXes.).ארגנטינה. בן דוד (מעל). עורך של האור.
אברהם Ankaoua (1810-1860). מרוקו. הרב. הרב הראשי של תלמסאן, מסקרה, תוניס ואת ליבורנו. סופר של היי Otsrot (אוצרות חיים).
ANKAOUA אפרא?M (?-1442). ספרד. הרב במרוקו ובאלג'יריה. דוקטור. חכם. לְשׁוֹנַאִי. סופר של ששת?ar K?מי HACH?M (גייטס כדי האלוהות). מושא עליה לרגל כקדוש.
Rapha Ankaoua?l (1848-1935). מרוקו. הרב. מייסד מרכז למידה רבנית ובית דין רבני ברבאט. סופר של פרספקטיבה?אמון זהב (פעמון הזהב). הפך למושא עליה לרגל כקדוש.
ANKAOUA יום טוב (XVIII.). טורקיה. הרב. מחבר של פרשנויות על הרמב"ם ופסקי דין רבניים רבים.

הפניות:

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Almos (משה רבנו, Moshei, משה, Moissis)
Almosnino
ELMOZNINO
YOUNG
מוסרי (מסרי)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "Mos’ מהשם העברי משה או טרנספורמציה של "מסרי,’ בערבית מצרית. השם יכול להיות בעל ספרדית / מור כלומר, דהיינו, philantropist או אדם צדק או אדם סוג / טוב (מן "mezian." ניב הערבי צפון אפריקה)

השורש "Mos’ קדם את הקידומת "אל’ ואחריו "נינו הסיומת’ במקרה אחד "o’ במקרה השני "ארי’ במקרה שלישי. Mos עשוי להתייחס "משה’ או מוצא או מיקום, אולי מצרים. השימוש "z’ ו "Mozo’ הוא וריאציה כתיב סביר.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "ארי’ מתייחס פועלים בשיתוף עם אדם או מקום, לדוגמה: צאצא של "מוס’ או "מסרי’ אדם ממצרים.
סיומות כגון "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence.

אברהם Almos (1927-). בולגריה. צייר בישראל. צבעים במסורות סימבוליסטיים הסוריאליסטי.
גבריאל Almosnino (1804-1894). בולגריה. הרב הראשי של סופיה. חבר היה העצרת הבולגרית ב 1879.
ALMOSNINO Hasda? (?-1728). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של Michm?hakodech ריקבון (Gards של קדושה).
ALMOSNINO מוך? (-XVIII XVII.). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של B?batanakh האורה (פרשנויות מקרא).
ALMOSNINO מוך? בן Baroukh (1518?-1579?). טורקיה. הרב, פילוסוף, אסטרונום, g?ographer, מחבר פורה. סופר של P?n? מוך? (פרספקטיבות של משה) על הפילוסופיה האריסטוטלית.
ALMOSNINO יוסף (?-1689). Yougoslavia. הרב הראשי של בלגרד. סופר של Edout?יוסף (עדותו של יוסף).
ALMOSNINO יוסף (1530-1600). מרוקו. הרב. דוקטור. מנהיג קהילה. סופר של S?ו?r צ'ור?ch hamitsvot (שורשי המצוות).
ALMOSNINO יוסף בן יצחק (-XVIII XVII.). טורקיה. הרב.

Elmosnino Ch?לומו (תשעה.). מרוקו. בעל תפילה בבית הכנסת הפורטוגזי בלונדון. היה מעורב במחלוקת לגבי מה היא הגייה נכונה.
ELMOZNINO Hasda? (1933-). מרוקו. מחנך ואיש אמן, צייר ופסל.
רוג'ר Elmoznino (1938-). מרוקו. עיתונאי. מחנך. Illustrator חוזי נישואים.

מלצר לואיס (El) (?-1596). ספרד. אחד הכותבים הראשונים בעולם החדש. שמקורם?ספרד. נשרפו חיים על ידי האינקוויזיציה.
MOSS?RI ?שקר (1879-1940). מצרים. מַמָן. הוביל את החברה שבנתה את מלון המלך דוד בירושלים.
המוסרי אלברט (1867-1933). מצרים. דוקטור. עיתונאי. עורך של כתב העת קדימה הציונית (מזרחה).
המוסרי ז'אק (1884-1934). מצרים. לְשׁוֹנַאִי. פילולוג. מי שיתרום המחקר של קהיר G?מסמכי nizah. מייסד הארגונים הציוניים במצרים. מוסרי ויקטור (1873-1930). מצרים. אַגרוֹנוֹם. התמחה הפרודוקטיביות קוטון.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Almos (משה רבנו, Moshei, משה, Moissis)
Almosnino
ELMOZNINO
YOUNG
מוסרי (מסרי)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "Mos’ מהשם העברי משה או טרנספורמציה של "מסרי,’ בערבית מצרית. השם יכול להיות בעל ספרדית / מור כלומר, דהיינו, philantropist או אדם צדק או אדם סוג / טוב (מן "mezian." ניב הערבי צפון אפריקה)

השורש "Mos’ קדם את הקידומת "אל’ ואחריו "נינו הסיומת’ במקרה אחד "o’ במקרה השני "ארי’ במקרה שלישי. Mos עשוי להתייחס "משה’ או מוצא או מיקום, אולי מצרים. השימוש "z’ ו "Mozo’ הוא וריאציה כתיב סביר.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "ארי’ מתייחס פועלים בשיתוף עם אדם או מקום, לדוגמה: צאצא של "מוס’ או "מסרי’ אדם ממצרים.
סיומות כגון "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence.

אברהם Almos (1927-). בולגריה. צייר בישראל. צבעים במסורות סימבוליסטיים הסוריאליסטי.
גבריאל Almosnino (1804-1894). בולגריה. הרב הראשי של סופיה. חבר היה העצרת הבולגרית ב 1879.
ALMOSNINO Hasda? (?-1728). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של Michm?hakodech ריקבון (Gards של קדושה).
ALMOSNINO מוך? (-XVIII XVII.). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של B?batanakh האורה (פרשנויות מקרא).
ALMOSNINO מוך? בן Baroukh (1518?-1579?). טורקיה. הרב, פילוסוף, אסטרונום, g?ographer, מחבר פורה. סופר של P?n? מוך? (פרספקטיבות של משה) על הפילוסופיה האריסטוטלית.
ALMOSNINO יוסף (?-1689). Yougoslavia. הרב הראשי של בלגרד. סופר של Edout?יוסף (עדותו של יוסף).
ALMOSNINO יוסף (1530-1600). מרוקו. הרב. דוקטור. מנהיג קהילה. סופר של S?ו?r צ'ור?ch hamitsvot (שורשי המצוות).
ALMOSNINO יוסף בן יצחק (-XVIII XVII.). טורקיה. הרב.

Elmosnino Ch?לומו (תשעה.). מרוקו. בעל תפילה בבית הכנסת הפורטוגזי בלונדון. היה מעורב במחלוקת לגבי מה היא הגייה נכונה.
ELMOZNINO Hasda? (1933-). מרוקו. מחנך ואיש אמן, צייר ופסל.
רוג'ר Elmoznino (1938-). מרוקו. עיתונאי. מחנך. Illustrator חוזי נישואים.

מלצר לואיס (El) (?-1596). ספרד. אחד הכותבים הראשונים בעולם החדש. שמקורם?ספרד. נשרפו חיים על ידי האינקוויזיציה.
MOSS?RI ?שקר (1879-1940). מצרים. מַמָן. הוביל את החברה שבנתה את מלון המלך דוד בירושלים.
המוסרי אלברט (1867-1933). מצרים. דוקטור. עיתונאי. עורך של כתב העת קדימה הציונית (מזרחה).
המוסרי ז'אק (1884-1934). מצרים. לְשׁוֹנַאִי. פילולוג. מי שיתרום המחקר של קהיר G?מסמכי nizah. מייסד הארגונים הציוניים במצרים. מוסרי ויקטור (1873-1930). מצרים. אַגרוֹנוֹם. התמחה הפרודוקטיביות קוטון.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אצות
Ergaz
גדג
גז
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "GZ’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, e, הוא, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש "GZ" בניבי צפון אפריקאים עשויה להתייחס למקום בשם "Gaz’ או "גז".

השורש "gzz" ב עברי מתייחסת "גזירה’ או "גז כבשים’ ואולי "לעבור’ או "לחמוק.’

אלגזי יצחק בן Ch?לומו (1882-1964).טורקיה. המשורר. זמר ומלחין באורוגוואי. חברתי Chir? Yisra?ב l??r?Hak ts?dem (השירים של ישראל במזרח).
אלגזי?על Y?houdah (1890-1971). Roumenia. מלחין. מנצח. פרופסור למוסיקה. שדרן עם קול ישראל.
אלגזי אברהם בן מוך? (1560?-1640?). טורקיה. הרב.
אלגזי Ch?לומו (1610-1683). טורקיה. הרב. התנגד messaiah שווא Chabb?ta? צבי. סופר של L?h?גברת?טארים (לחם Secret).
אלגזי Ch?Lomo בן אברהם (1673-1726). פלשתינה. הרב הראשי במצרים. מחבר. ספריו נעלמו.
אלגזי יצחק בן אברהם (XVIIes.). יוון. הרב. במקור מ Gr?זה. סופר של כאב?טוב ch (על דרך נתיב טוב).
אלגזי ניסים Yah?אם הוא acov?מ Ch?לומו (XVIII.). טורקיה. הרב. מחבר של פרשנויות בצפת, ישראל.

אדגרד גדג (XXes.). אלג'יריה. מנהל ומחנך. תרמו להתפתחות של תנועת הנוער במרוקו.
גדג גסטון (XXes.). תוניסיה. סופר של קדושינו תחת המגף הנאצי (Marthyrs תחת מגפי הנאצים)1943.
גדג 'מקס (XXes.). אלג'יריה. סופר משורר ואת בדיוני הנסיעה המקוק (נסיעה ב ברברי לנד).
גדג ?liahou Ha? (1830-?). תוניסיה. הרב. מחנך. הרב. המשורר. סופר של מא?תחת? גרזן?מצאתי?im (סיפור של שמחה).

מטילדה גז (1918-1990). Tunisia.Member של הפרלמנט הישראלי כנציג מפלגת העבודה.
פול גז (1898-1972). תוניסיה. קצין בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה. סופר של שישה חודשים תחת המגף הנאצי (שישה חודשים תחת הדוכן).

ERGAZ יוסף (1685-1730). איטליה. הרב. בניגוד N?h?מיאה Hia חיון, חסיד של בטא להשתמש בו.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Albala, Albalag, Albalagh
Albalia, Bally, באלי
אלבה, Albou, או (לראות אלבקרקי) , לַבנָן, albeda
Beliah, Elbiliah
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות balagh, באלי, liah או biliah, לבן

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "balagh" בערבית מתייחסת בדרך כלל ל "סנדלר.’ קידומת וכן "ז האותיות’ ו "h’ אולי הושמט בשל השפעת שפות זרה.
השורש "באלי" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "ישן’ או "עתיק.’ הקידומת עשויה הושמטה בשל השפעת שפות זרה.
השורש "Alb" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "לב.’ אלבה פירושו "לבה’ ו Albou או אלבו אומר "לבו.’
השורש "בדה" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "לבן.’ Albeda פירושו" לבן.’ זה עלול לשוות אמינות ההצעה כי אלבו מתייחס לבקנים בספרדית / Protuguese (ראה למטה) ו להתייחסות העברית ל "לבן’ או לבן (ראה למטה).

אלבו עשוי להיות קיצור של לבקנים בספרדית ופורטוגזית, רמזה מאפיינים פיזיים כמו גם ממוצא פורטוגלי / ספרדית.
אלבו עשוי להיות בתרגום לפורטוגזית של המילה העברית "לבן’ דהיינו, לבן או אב קדמון מקרא קשור אברהם, לבן הארמי.

Beliah ו Elbiliah עשוי להיות דפורמציות של לאה השמות העברים והבלהה.

ALBALA לוי אנה (XXes.). צ'ילי. המשורר.
ALBALA דוד (1886-1942). סרביה. דוקטור. מנהיג קהילה ציוני.
ALBALAG יצחק (XIIIes.). ספרד. חכם. מתורגם אל-Ghaz?l?, Makasid alfalasifa לתוך עברי (ביקורות פילוסופים).

ALBALIA Baroukh בן יצחק (1077-1126). ספרד. הרב. השופט. בקי יוונית וערבית פילוסופיה. מנהל ישיבת קורדובה.
ALBALIA יצחק בן Baroukh (1035-1094). ספרד. הרב. אסטרולוג. מתמטיקאי. מנהיג Communuty. יועץ המלך אל Moutamid של S?העיר. סופר של Mahb?r?הא טפש t?ibour (ספר תוספות).

BALLY Ment?הים (תשעה.). טורקיה. מנהיג קהילה. ראש הקהילה הספרדית של בוקרשט.

BELIAH Ha?מ 'בר אברהם (1832-1919). אלג'יריה. הרב.

ניסים ALBA (מיקי) (XXes.). מקדוניה. אלוף משנה. נלחמתי נגד הכיבוש הנאצי בבולגריה.
רוג'ר ALBOU (XXes.). אלג'יריה. חבר התנגדות אלג'יראי.
אלבו (1956-). מרוקו. מדען פוליטי. המשורר. Writer. Painter. חיה ועובדת בישראל.
אלבו יוסף (1383-1444). ספרדית. הרב. חכם. דוקטור. מחבר של et מטר?דצ'ין, S?ו?r הא?ikarim (ספר העקרונות).

ALB?DA מוך? ואני Yah?cov (1500-1583?). ספרד. חכם. הרב יוון ואלבניה. מחבר של פרשנויות על התנ"ך ועל מא?monides.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו