משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

צ'כיה, Alceh,
שייח, Acheikh, ואני Echeikh
SEH, שי"ח

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "CEH’ או "שייח’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "CEH"" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "ליחה’ אם מבוטא כמו "KEH.’ אולם זה עשוי להיות שינוי של "שייח’ דהיינו, מנהיג או מפקד או "Seha’ דהיינו, בריאות.

השורש "ch"" ב עברי מתייחס בדרך כלל ל "לוקח’ אם מבוטא כמו "KH’ ואולי ליחה (לקייאה) אבל זה יכול להיות גם מבוטא כמו "שי"ח’ (שיחה) או "se’ והמשמעות היא "כבש’ או "שה לעולה.’

ALCEH מתילדה (1923-1967). טורקיה. המשורר. מחבר של אוסף של שירים Le ללכת?ארץ.

ALCHEKH מוך? (XVIIes.). פלשתינה (צפה). הרב. המשורר. מחבר של פרשנויות רבות על התנ"ך ואת השיר ששת?עם? ציון (שערי ציון).
אתה ALCHEKH?הוא (1508-1600?). Turkey.Rabbi בצפת. מנהיג קהילה. סופר של תורת מוך? (חוק מוזס). תלמידו של הרב יוסף קארו..

ואני Echeikh אברהם (XVIII) מרוקו. הרב. פסק דין המתייחס ובאיסוף כספים במרוקו.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABENDANA (דנן, ıbndan, BenDanan)
Abendana DE בריטו
ABENDANAN

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AbenDanan מיוצגת כאן על ידי משפחה מפורסמת של רבנים ממוצא מרוקאי (פס) שעברו הלוך ושוב מחצי האי האיברי וצפון אפריקה. חלקם מפוזרים למדינות אירופה כגון הולנד ובריטניה. הם מדגימים את הקישורים ותלות הדדיים ההדוקים בין ספרדית / פורטוגזי יהדות צפון אפריקה. דנן הוא האמין להיות ממוצא הבבלי. Danans הוביל את הפזורה היהודית המרוקאית העתיקה, שקוראים לו Toshavim (תושבים) מי הצטיין שמירת טכסים פלשתינים / בבלי ופסקי דין רבניים. השם מורכב של אבי קידומת (Aben, בן, אבן) מה שמרמז אבהות או בשושלת, השורש "ו’ = שבט דן, אחד מילדיו של יעקב. זה עשוי להיות קשור עם פרקטיקה שיפוטית כמו "דן’ = לשפוט ב עברית ו דנן עשוי להיות שינוי Aramaec של דן במהלך המעבר בבבל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון BarHa בשם BarHaNess מורכבת משני גורמים בר = בן הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.

סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABENDANA יצחק Sardo (1622?-1709). הולנד. יהלום Jewler. מופעל בהודו בלונדון.
Abendana DE בריטו יצחק Ha?M (1660-1760). הולנד. הרב של דה בריטו. אושר לפרסום מאי?האם rabbim (מקורות קדושים) של Rapha?l Meldola, הרב של באיון.
ABENDANA יצחק (1640-1710). מקורו של אנוסים. אח של יה?acov Abendana. דוקטור. הרב. מורה עברית באוניברסיטת קיימברידג 'ואוקספורד. מתורגמן המשנה כדי לטינית. מחבר של קוראי הנוצרים ומיקוד Juifs היהודי Almanachs.
יה ABENDANA?acov יוסף (1630-1685). מקורו של אנוסים. מנהיג הקהילה באמסטרדם. הרב של הקהילה היהודית ספרדית פורטוגזית בלונדון. מחבר ומתרגם. תרגם את Kouzari רב Y?houdah זה?אנחנו, ומא?monides’ משנה תורה.
ABENDANAN Ch?לומו (1848-1929). מרוקו (פס). הרב. מקובל. דיין ב פס ו רבאט. תרמו לשיפור תנאי החיים של יהודי מרוקו בשל השפעתו של צרפתית Protectorat. סופר של תייקר lichlomo (החכם שלם) ו ביק?ch Ch?לומו (עתירתו של שלמה).
ABENDANAN Ch?mou?l (?-1622). מרוקו (פס). הרב. נוטריון. מחבר.
ABENDANAN Ch?mou?l (XVIes.). ספרד. נכדו של סעדיה בן מוך? Abendanan. התיישב פס אחרי גירוש ספרד. מנהיג קהילה. הרב. Acredited יוסף קארו כרב.
ABENDANAN Ch?mou?l (1542-1621). ספרד. נכדו של הרב Ch?mou?l Abendanan. הרב. הדיין הראשי ב F?הים.
ABENDANAN מוך? (רמב"ם Elfassi) (XIV-XV.). מרוקו (F?הים). הרב. מחבר של פירוש על התלמוד.
ABENDANAN סעדיה בן מוך? (?-1493). מרוקו (F?הים). הרב. בַּעַל גְמָרָא. דוקטור ומשורר. הרב הראשי של גרנדה. חזרתי פס אחרי גירוש ספרד (1492).מחבר של מילון עברי / ערבית, היסטוריה של היהודים במרוקו ובספרד ושיפוטים מחדש בכפייה מרה.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אברהם
ABRAHAMINI (אברהם, Avrahaminian, Benabrhm)
ABRAHAO (ראה גם אברבנאל)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אברהם הוא שמו של אביו של המונותיאיזם. שם נפוץ בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים. זהו שם עברית עתיקה המורכבת שני אלמנטים ab = אביו אשר מרמז בשושלת והשורש "רחם’ = רחמים או ברחם.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

אברהם ZARAGOZA (מלחי.). ספרד. הסוחר. שעסקת הפרנקים והתיישבנו ממלכתם.
אברהם ELBARCHILON (XIIIes.). ספרד. מוכס מטעם המלך Sanche IV של Castillia.
אברהם מנצח (XVes.). אלג'יריה. מנהיג קהילה. הנחתת מקלט תלמסאן עבור יהודים ממגורשי ספרד.
אברהם מוני (XXes.). ארגנטינה. מנהיג קהילה ציונית אשר שיחק תפקיד חשוב ההגירה לישראל.
אברהם?hezkiel (1958-). איסרא?l (תל אביב). ממוצא עיראקי. האקונומיסט. חבר הפרלמנט representating מפלגת העבודה.
יוסף ABRAHAMINI (XVIIes.). איטליה. מואשם ברצח פולחני V?Cry. פורסם לאחר בטענת המעשה אסור הלכתי.
ABRAHAO Coje (XVIes.). פורטוגל. דיפלומט. תרום developement של מושבות פורטוגזיות בהודו. חתמה על הסכם שלום עם השאה של איראן.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

עזיזה (אלעזיז, BenAziza, Az, עוז, Oziel)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

עזיזה מיוצגת כאן על ידי סופר אלג'ירי והיסטוריון טוניסאי. שניהם חיים בצרפת. השם הוא נפוץ בצפון אפריקה. משמעות השם הוא "אהוב’ ב צפון אפריקה ערבית. השם מציין מאפיין של אדם, דהיינו, אחד האהוב. השמות "עזיזה’ ו "עזיז’ משמשים שמות פרטיים נקבה וזכר בארצות ערבות.

שורש השם "Az’ יש משמעות עברית: "חזק’ או "כוח.’ עזיזה עשוי להיות שינוי ארמי של השם העברי. השמות: A'z, O'z, O'ziel הוא גרסה מודרנית עברית בשימוש עכשווי בישראל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

עזיזה ג'רמיין (XXes.). אלג'יריה. סופר של התאים הסגורים (חדרים אטומים). חי בצרפת.
עזיזה קלוד (XXes.). תוניסיה (תוניס).ההיסטוריון. חי בצרפת. סופר של טרטוליאנוס ויהודה?אנחנו (Tertulien והיהדות).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אטיאס
אטיאס
אטיאס
עטיה (Benatia)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

A'tia פירושו מתנה בערבית. השם הוא נפוץ בצפון אפריקה וברחבי הים-התיכון.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

אטיאס עמנואל (XVIIes.). הולנד. אח של יוסף אטיאס. מו"ל של יודאיקה.
אטיאס יוסף (?-1700). הולנד. אח של עמנואל אטיאס. מו"ל של יודאיקה. יליד הולנד.
אטיאס רצח?Kha? (XXes.). בוסניה. יו"ר הקהילה הספרדית של סרייבו. הוא הציג ויחסיויות ומסים מתקדמים בקהילה שלו.
אטיאס M?Nhem (1864-1942). מרוקו (Tanger). עיתונאי. רב-לשוני. עורך של L?אקו Mauritani נוסדה על ידי יצחק לאר?לעשות.
אטיאס יצחק (XVIIes.). פורטוגל. הרב של Hambourg ו וניז. עורך של כללי מוסר אוצר (המצוות).
אטיאס מוך? איסרא?l (?-1665). ספרד. הרב. המנהיג הרוחני של הקהילה הספרדית של לונדון.
אטיאס יום טוב (XVIes.). ספרד. תרמו traslation התנ"ך לספרדית ב Ferrare (איטליה).
עטיה ?אוויר (1881-1970). סוריה (חאלב). הרב. מנהל האקדמיה הפורה יוסף הישיבה. מחבר של פירוש על K?toubbot (חוזי נישואים).
שיא קרואטיה (-XVIII XVII.). מרוקו. הרב. מחבר של M?שרת מוך? (משה רבנו’ עוזר).
אטיאס דוד איסרא?l (XVIII.). פורטוגל. הרב. ידוע לאישורו של מאי?מ rabim (מקורות עשירים) של Rapha?l Meldola, הרב של באיון.
אטיאס M?Nhem (XVIII.). מרוקו. הרב הראשי של T?touan. סופר של למטה מא?Arvi (אור המערב).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אסל (Assaly, עאסלה)
אסולין
BENASSOULI(BenAssouline)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אסל אומר דבש בערבית. אסולין ב ברברי פירושו "רוק.’ השם יכול גם להתייחס השתייכות שבטית עם שבט איט Tizguin Oua-אסולין. שם נפוץ מרוקו בצורה אסולין ואת טופס Assaly במקומות אחרים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

אסל Yah?cov (XXes.) תוניסיה. מפיק טלוויזיה בישראל.
פייר אסולין (1953-). מרוקו (קזבלנקה). עיתונאי. מנהל לירטות המהדורה. מחבר של ביוגרפיות כגון גסטון גאלימאר.
אסולין מכלוף (XXes.). מרוקו. מרוקו). קולונל בצבא המרוקאי. מנהל הכספים של עיריית קזבלנקה. מנהל בתי הספר איתיחאד.
אסולין בנימין (1918-1993). ALG?ריה (קונסטנטין). הרב. נעצר על ידי הנאצים 1940. ברח ליון. רב בליון ואת B ההתישבות הקולקטיבי?t עוזיאל בישראל.
אסולין?אנחנו (1828-1903). מרוקו (מרקש). הרב של קונסטנטין. סופר של S?ו?r Zibh? ?אלוקים (שחיטה).
אסולין מוך? (XVIes.). מרוקו. הרב ב F?ים ו טרודאנט. סופר של S?ו?מחקר ופיתוח?רעם (דרשות).

BENASSOULI-נהון ג'ונאס (1888-1962). מרוקו (Tanger). מהנדס. מנהיג קהילה בספרד. סגן נשיא הצלב האדום ספרדית.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ואסר (אשר)
אני ACHER
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אסר הוא ככל הנראה דפורמציה של השם/המילה העברית אשר = אושר. אשר הוא אחד מבני אב יעקב ואחד משבטי ישראל. זהו שם עברי פופולרי גם בישראל המודרנית. זה מופיע כשם פרטי וגם כשם משפחה, במקרים רבים עם הקידומת בן, דהיינו, בן אשר.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

GOING Mos?ים סלומון (תשעה.). הולנד. עורך דין. פעיל חברתי שדחף האינטגרציה של יהודים בחברה ההולנדית. יועץ של המלך גיום לי.

בן ACH אברהם (XVIII.). פלשתינה. הרב. גיוס קרן עבור ההתנחלויות הישנות בירושלים ופלסטין. הוא גם קבע קריטריונים להקצאת הכספים בפלסטין.

הבן ייקר Yah?cov (1260-1340?). ספרד. הרב. השופט. מקובל. סופר של Arbah?tourim (ארבעה עמודים), פירוש מוסרי ומשפטי על התורה.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
ARROUAS
HARROUCH HARRUS (ः ארוש, ארוש, אריס)
בן הראש BenAroch BenArosh BenHaroch BenArus
AROUSI (A'rousi)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

רוש אומר הראש או המנהיג בשפה העברית. השם הוא נפוץ בצפון אפריקה עבר טרנספורמציה טיפוסי בשל השפעות לשוניות ברחבי האזור. הרוש הוא טרנספורמציה ערבית, Harrus הוא טרנספורמציה צרפתית והאריס הוא טרנספורמציה אנגלית (בעיקר במצרים).

Arrouas היא צורת הרבים של ראש בצפון אפריקני הערבי. היא עשויה גם להתייחס הכיבוש לצלייה בשפה הערבית. יש הטוענים כי השם Arrouas קשורה בשם ארויו. ארויו הוא אזור / מחוז של מדריד, ספרד.

A'rousi, עשוי להיות משמעות שונה לחלוטין, והוא ככל הנראה על פי שורש שונה. השם A'rousi נמצא תוניסיה ותימן ואמצעים "החתן שלי.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.

ARROUAS אלברט (XXes.). ALG?ריה (B?לא). גר ב: תוניס. עיתונאי. סופר של הספר?או (ספר הזהב).
ARROUAS יוסף (1847-1925). מרוקו (רבאט). מנהיג הקהילה הספרדית פלסטין. סופר של הוד יוסף (פאר יוסף).

HARROUCH מישל (1948-). מרוקו (קזבלנקה). th??פרופסור שלוש. אנימטור רדיו. Painter.
HARRUS אליאס (1919-). מרוקו (בני מלאל). מחנך. מנהל בתי הספר אליאנס במרקש ואזור האטלס. ואת?extr?שלי בדרום מרוקו. הוצג תמונות נדירות של יהודים בקהילות מרחוק אטלס בבית התפוצות בישראל.

בן הראש יצחק (תשעה.) V?n?כדי?la. רוחני. סופר של Indiano, הקאדי והירח (ההודי, הקאדי ואת הירח).
BENAROCH Rapha?l (1921-1994). מרוקו (רבאט). עורך דין. מחבר של חוק הירושה במרוקו. יו"ר O.S.E. (סיוע עבודה?ילדות). הוביל את הקמת איגוד יהדות העולם צפון אפריקאי בניס, צרפת.
BENAROCH רוג'ר (1934-). מרוקו (Mekn?הים). פרופסור ניהול הצריכה ב l??קול sup?גבוה המסחר בפריז. מנהיג קהילה. מייסד ומנהיג התנועה של יהודים ליברליים בצרפת.
בן הראש Ch?לומו (?-1880). מרוקו (Mekn?הים). סוחר המלך. בעלים של בית הכנסת Bahtit במקנס.
בן הראש יוסף (1942-). מרוקו (Mekn?הים). יועץ בתחום הפיננסים ב Qu?BEC (Montr?אל). יו"ר S?pharade עמותה צרפתית ואת הים הקנדי?פדרציה pharade.
בן הראש לוסיאן (1941-). מרוקו (Mekn?הים). מהנדס טקסטיל בקוויבק. יו"ר Communaut? S?pharade du Qu?BEC (1985-1987).
בן ראש ימין. (1882-1949). מרוקו (T?touan). נדבן. יו"ר הקהילה היהודית של M?קטן. מייסד בית כנסת J?רושלם ו y?chivah ב טיבטי?איפור.
BENHARROSH גילברט (1938-1998). מרוקו (רבאט). אגרונום בקוויבק. פרויקטים לד בקנדה Au בורקינה פאסו.
הימור בן הראש? ?Lias (XIX-XX.). V?n?כדי?la. דוקטור. מומחה למחלות טרופיות.
BENARUS Adolpho (1863-1958). פורטוגל. Painter. מחבר. לימד אנגלית באוניברסיטת ליסבון. מנהיג קהילה.

AROUSI אברהם (1878-1934). וזה?גברים (רציף). בַּעַל אַגָדָה. המשורר. מחבר של אנתולוגיה של סיפורי עם ושירי תימן.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

עמיאל
בן עמי

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

עמיאל בן עמי מיוצגים על ידי ערכים ממרוקו. שם נפוץ אכן במרוקו בשינה בצורה בן עמי אבל לא באותה מידה של טרנספורמציה עמיאל. השם מורכב הקידומת "בן’ = בנו של , השורש "בבוקר’ = אנשים ואת הסיומת "i’ = שלי, שינוע שייך לעם ישראל. "עמיאל’
מורכב של "בבוקר השורש’ = אנשי סיומת מורכבת עשויים "i’ = שלי "אל’ = אלוהים, להעביר עמותה או ברכה של אלוהים.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, של, AFF, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי, IEL משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

עמיאל אנדרה? (1928-). מרוקו (אל ג'דידה). מנהיג הקהילה Montr?אל, קוויבק. הנשיא הראשון של אגודת Sepharade הפרנקופונית (1966-1967).

בן עמי Ch?לומו (XXes.). מרוקו (Tanger). ההיסטוריון. מומחה של ספרד. דיפלומט. השגריר הראשון של איסרא?l בספרד. חבר הפרלמנט הישראלי והשר (פנים וחוץ) המייצג את מפלגת העבודה. פשיזם מלמעלה: הדיקטטורה של פרימו ריברה בספרד; מקורותיה של הרפובליקה השנייה בספרד; מהפכת La?n מלמעלה : Espa?a 1936-1979. חבר שלום צוות negociating עם הפלסטינים.
בן עמי יששכר (1933-). מרוקו (קזבלנקה). פרופסור הפולקלור באוניברסיטה עברית ב J?רושלם. סופר של כתות של קדושים p?lerinages קאונטי?o-מוסלמים במרוקו; Le Juda?אנו Marocain : ?מחקרים ethnocultural; V?n?יחס קדוש בקרב יהודי מרוקו.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

זורק, שֶׁמֶן וְרָדִים, בן-עטר, Abiatar, Benattar

קידומות כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או בן? איקס, מקום, דהיינו, אדם מן X, מקצוע, דהיינו, יצרנית עטר או תבלין, המוכר תבלין, יצרנית הבשמים, מוכר בושם.

במסורת הערבית, הקידומת אבו פירושו בדרך כלל האב, או השתייכות שבטית, דהיינו, קשר לשבט עטר. המילה ?זורק? בערבית פירושו יצרנית התבלינים, המוכר תבלין, יצרנית הבשמים, מוכר בושם.
?
במסורת העברית, הקידומת ?אבי ? מציין שושלת מצד האב, דהיינו, אביו של עטר או בן עטר = בנו של עטר. המילה ?זורק? ב עברי ואמצעים ארמים ?מקום.?

יהודים בצפון אפריקה קרובים היו סוחרי תבלינים או מקבלי תבלין. סביר להניח כי ?זורק? אין לציין את המשמעות הערבית אך אחד לא יכול לשלול את האפשרות כי שם הוא עברי עתיק או שם ארמי הופך ערבי.

ABENATAR דוד M?זה (?-1625). ספרד. המשורר.
אביתר איבן קרשקש כהן (1450-1479). ספרד. דוקטור ז'אן II, מלך אראגון.
BENATTAR C?sar (XXes.). תוניסיה. חברתי ?התירס לאור?מחדש?
BENATTAR מוך? (?-1725). מרוקו. Banker, הצורף, דיפלומט.
ראלף BENATTAR (1945-). מרוקו. עסקים ב Qu?BEC (Montr?אל).
BENATTAR Chem טוב (XVIII.). מרוקו. הרב, סוחר, מלך?יועץ הים.
דוד BENATTAR (XVIII.). מרוקו. הרב, המשורר, מנהיג lithurgy / זמר.
דוד BENATTAR (XVIII.). מרוקו. הרב, המשורר.
הוא Benattar?מ 'בן מוך? (או HAHA?M) (1691?-1743?). מרוקו. הרב, סופר של ?או hahay?M? (האור של חיי). קדוש חגג.
BENATTAR שלי?mon (1867-1958). מרוקו. הרב, מחנך במצרים.
BENATTAR רצח?Kha? (XVIII.). מרוקו. הרב. סנט Celebrated במקור ממרוקו.
Rapha BENATTAR?l (XVIII.). מרוקו. הרב, משורר של ?Chir Mi kamokha? (מי משתווה לך).
וזה Benattar?houdah (1725-1812). מרוקו. הרב. השופט. חברתי ?זכרון livn? Yisra?l? (אנדרטה לזכר ילדי ישראל).
וזה Benattar?houdah בן יה?cov (1655-1733). מרוקו. הרב. השופט. חברתי ?מ? לקבל נ?halitsah? (חוקי גירושין).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו