משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Almos (משה רבנו, Moshei, משה, Moissis)
Almosnino
ELMOZNINO
YOUNG
מוסרי (מסרי)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "Mos’ מהשם העברי משה או טרנספורמציה של "מסרי,’ בערבית מצרית. השם יכול להיות בעל ספרדית / מור כלומר, דהיינו, philantropist או אדם צדק או אדם סוג / טוב (מן "mezian." ניב הערבי צפון אפריקה)

השורש "Mos’ קדם את הקידומת "אל’ ואחריו "נינו הסיומת’ במקרה אחד "o’ במקרה השני "ארי’ במקרה שלישי. Mos עשוי להתייחס "משה’ או מוצא או מיקום, אולי מצרים. השימוש "z’ ו "Mozo’ הוא וריאציה כתיב סביר.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "ארי’ מתייחס פועלים בשיתוף עם אדם או מקום, לדוגמה: צאצא של "מוס’ או "מסרי’ אדם ממצרים.
סיומות כגון "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence.

אברהם Almos (1927-). בולגריה. צייר בישראל. צבעים במסורות סימבוליסטיים הסוריאליסטי.
גבריאל Almosnino (1804-1894). בולגריה. הרב הראשי של סופיה. חבר היה העצרת הבולגרית ב 1879.
ALMOSNINO Hasda? (?-1728). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של Michm?hakodech ריקבון (Gards של קדושה).
ALMOSNINO מוך? (-XVIII XVII.). מרוקו. הרב הראשי של Tetouan. סופר של B?batanakh האורה (פרשנויות מקרא).
ALMOSNINO מוך? בן Baroukh (1518?-1579?). טורקיה. הרב, פילוסוף, אסטרונום, g?ographer, מחבר פורה. סופר של P?n? מוך? (פרספקטיבות של משה) על הפילוסופיה האריסטוטלית.
ALMOSNINO יוסף (?-1689). Yougoslavia. הרב הראשי של בלגרד. סופר של Edout?יוסף (עדותו של יוסף).
ALMOSNINO יוסף (1530-1600). מרוקו. הרב. דוקטור. מנהיג קהילה. סופר של S?ו?r צ'ור?ch hamitsvot (שורשי המצוות).
ALMOSNINO יוסף בן יצחק (-XVIII XVII.). טורקיה. הרב.

Elmosnino Ch?לומו (תשעה.). מרוקו. בעל תפילה בבית הכנסת הפורטוגזי בלונדון. היה מעורב במחלוקת לגבי מה היא הגייה נכונה.
ELMOZNINO Hasda? (1933-). מרוקו. מחנך ואיש אמן, צייר ופסל.
רוג'ר Elmoznino (1938-). מרוקו. עיתונאי. מחנך. Illustrator חוזי נישואים.

מלצר לואיס (El) (?-1596). ספרד. אחד הכותבים הראשונים בעולם החדש. שמקורם?ספרד. נשרפו חיים על ידי האינקוויזיציה.
MOSS?RI ?שקר (1879-1940). מצרים. מַמָן. הוביל את החברה שבנתה את מלון המלך דוד בירושלים.
המוסרי אלברט (1867-1933). מצרים. דוקטור. עיתונאי. עורך של כתב העת קדימה הציונית (מזרחה).
המוסרי ז'אק (1884-1934). מצרים. לְשׁוֹנַאִי. פילולוג. מי שיתרום המחקר של קהיר G?מסמכי nizah. מייסד הארגונים הציוניים במצרים. מוסרי ויקטור (1873-1930). מצרים. אַגרוֹנוֹם. התמחה הפרודוקטיביות קוטון.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABOULKER (אבו אל-ח'יר)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אבו אל-Ker מיוצגת כאן על ידי פעילים פוליטיים מעורבים האופוזיציה למשטר הפרו-נאצי של וישי באלג'יריה וכן צייר וסופר, כל ממוצא אלג'יראי.

השם מורכב קידומת מורכבת עשויה שני אלמנטים אבו = אביו אשר מרמז בשושלת והשורש "Ker’ = נדיב בערבית. ה "ker’ הוא טרנספורמציה צרפתי של המילה הערבית "kher’ = נדיבות.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABOULKER (1874-1954). אלג'יריה. Painter. המחישו את שיר השירים בצרפת.
ABOULKER פירנצה (XX^eים.).אלג'יריה. סופר של גל La?מחדש; האישה ורגישות; מדוע שרה?; אישה כמוה וגם ?Peine צר בצרפת.

ABOULKER Henri (1876-1957). אלג'יריה. בראש הוועדה ללימודי יהדות. חבר R אלג'יראי?sistance נגד וישי. תרמו למאבק להעניק אזרחות צרפתית ליהודים אלג'יראי.

ABOULKER Jos? (1919-). אלג'יריה. בן הנרי Aboulker. חבר R אלג'יראי?sistance נגד וישי. הוביל את 1942 מרד באלג'יר.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אזולאי (Az, Oullah, Azuelos, עזיזה, עוזיאל, Oziel, עוז)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אזולאי מיוצגת כאן על ידי מרוקאי ויוצרים הפלשתינים. שם נפוץ בקרב יהודים בצפון אפריקה. היא מזוהה עם מגוון רחב של משמעויות: Izil = טוב צפון אפריקה ברברי, האחד הטוב; Tazoulaït = שבט במרוקו; Azul = blue בספרדית (Azuelos), אחד עם עיניים כחולות והכי מעניין קיצור של ‘אשה Zona vahalala lo yikhu‘ (והמה לא נישאו זונה או אישה מאורסת) מה שמרמז כי אזולאי היה priets ב זמן עתיק.

השם יכול להיות טרנספורמציה ערבי / ספרדי של Oziel לתוך AzOullah = אלוהים אהוב. השם עשוי להיות קשור "Az’ = "חזק’ או "כוח.’ עזיזה עשוי להיות שינוי ארמי של אותו שם. השמות: A'z, O'z, O'ziel הוא גרסה מודרנית עברית בשימוש עכשווי בישראל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

גיום אזולאי (1949-.). מרוקו (מאזאגן). צייר בארה"ב. ידוע ציורים figuratif מבוסס ליניארי של סוסים, מרוקאי קלעי מקרא.
אזולאי הספרי חנה (XXes.). ?איסרא?l. סופר שחקן ומסך. מחבר של הסרט Shehur (Magic, 1995).
אזולאי קטיה (XXes.). מרוקו (Essaouira). מחבר (עם אלזה רוזיליו ו R?גינאה סיבוני) של Essaouira, מוגדור, ריחות?ילדות (מוגדור, ריח של ילדותנו).
אזולאי אנדרה? (1941-). מרוקו (Essaouira). יועץ למלכים מרוקאי חסן השני ואת מוחמד השישי. האקונומיסט. עיתונאי, העורך הראשי של מרוקו לחץ. ממקימי זהה? ודיאלוג ארגון של אינטלקטואלים מכוון לתווך בין ערבים ויהודים.
אזולאי ארי?-ז'ורז ' (XXes.). מרוקו (F?הים). מחנך. מנהל בית הספר באשדוד. מנהל בבית הבונים (מחלקת הנוער החלוצים של הסוכנות היהודית). ראש עיריית אשדוד, ישראל.
דוד אזולאי (1954-). מרוקו. מחנך. פוליטיקאים. חבר פרלמנט ישראלי המייצג את המפלגה הדתית ש"ס. יועץ עירוני תקרים.
מקסים אזולאי (1917-1998). מרוקו (קזבלנקה). עורך דין. יועץ משפטי לבג"ץ המרוקאי. חבר מועצת זכויות האדם. חבר פרלמנט. חתן Tr du Ordre" המלכותי?לעשות '.
סלומון אזולאי (1925-). מרוקו (סאפי). איש עסקים. מחנך. פעיל Sionist. תרמו להתפתחות של תנועת הנוער קרל נטר. תרמו לבניית בתי כנסת ב פורטוגל. סופר של ?עולה הבן שלי, (להקשיב, הבן שלי).
אזולאי אברהם (1570?-1643). מרוקו (F?הים). הרב בחברון. מקובל. סופר של קרית ארבע? כמו גם H?ss?ד l?אברהם (הזיכרון של אברהם) ומקור חשוב על geneology וחי פס וארץ הקודש.
ראה דו"ח מפורט: Comfort ב Cabbala וציון – המקרה של הרב אברהם אזולאי ובני דורו.

אזולאי אברהם (Hakadoch) (?-1745). מרוקו. הרב של מרקש. סופר של Mikdach מטר?סעיף (המקלט של המלך).
אזולאי חלום (1848-1922). מרוקו (צפרתי). הרב. המשורר. מחבר של responsas הרב.
אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807). פלשתינה (J?רושלם). הרב. מייסד של בית מדרש יהודי (ו?Civh) בליבורנו (איטליה). Writer.Author פורה של Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).
ראה דו"ח מפורט: Comfort ב Cabbala וציון – המקרה של הרב אברהם אזולאי ובני דורו.

אזולאי יצחק (XVIIes.). פלשתינה (H?מקור). בן אברהם אזולאי. הרב. מקובל. סופר של עם?מתוך? יצחק (ילדים יצחק).
אזולאי Rapha?l אחת?e (?-1830).איטליה. הרב של Anc?נה. סופר של טיף?r?t מוך? (משה פאר).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
תיזהר
וזוהרה (זהר, zoher, BenZohar)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

תיזהר מיוצג כאן על ידי משורר ספרדי מן מורית ספרד. זהו שמו הערבי, לא נפוץ בצפון אפריקה, אך ידוע במזרח התיכון. זה אומר "מזל’ ב צפון אפריקה ערבית. השם קדם את הקידומת "a’ מציין השתייכות משפחתית או מאפיין של אדם, דהיינו, בר מזל. השם "שזוהרה’ נגזר מאותו השורש, משמש שם פרטי נשי בארצות ערבות. לא ידוע בתור שם המשפחה.

שורש השם "ZHR’ יש משמעות עברית: "זוהר’ או "מבריק.’ השמות: "זהר’ ו "Zoher’ הם גרסה עברית מודרנית בשימוש עכשווי בישראל.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

תיזהר ?l?אקראי (אבו-Lfath) ואני נחמן (XIes.). ספרד (S?העיר). המשורר.

וזוהרה Elfassia (1908-1995). מרוקו. זמר פופולרי במרוקו. פרש בישראל עם הצלחה מוגבלת.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
AZEROUAL (zaroual, BenAzeroual)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Azeroual הוא שם צפון אפריקאי, המשותף באלג'יריה, מורכב הקידומת "a’ אשר מציין השתייכות והשורש "zeroual" =. שמו של שבט. היא עשויה גם לציין "מכנסיים’ (ואולי יצרנית צפצפה), "צבעוני’ או "של צבעים רבים’ (ואולי לצבוע יצרנית), וכן "עיניים כחולות’ (אחד שיש לו עיניים כחולות).

השם יכול להיות ממוצא העברי, מאז המבנה שלו הוא אופייני לשמות עברים ישנים. זה מיי להיות קשור A'zriel (אלוהים הוא לעזרתי) או A'zruel (אחת הנהנה מתמיכתם של אלוהים).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

איב Azeroual (1964). צרפת (ממוצא אלג'ירי). עיתונאי. סופר של מיטראן ויהודים (עם איב Dra?) ו אמונה R?הציבור (על אמונת הרפובליקה).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
AZERAD (Zerad, Zeradi)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Azerad הוא שם צפון אפריקאי, הנפוצים במרוקו, מורכב הקידומת "a’ אשר מציין השתייכות והשורש "zerad’ אולי יש כמה משמעויות בערבית: ארבה או (קש) יצרנית או סבל מחצלת (מי מושך עגלה).

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

AZERAD Yah?cov (?-1997). מרוקו. (Mekn?הים). Violonist, מייסד תזמורת של Musique Andalousian אשר מלווה את מקהלתי Tsfon מערב בראשות יוסף Ch?טריט.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?
AZAIYAH (see also azoulay, azziayani, azouelos)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Azaiyah is a rare name in the inventory of Mediterranean Jewish creators. It is in all likelihood a Hebrew name, consisting of ‘az’ = strong and ‘yah’=god.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

AZAIYAH Bokhor (XXes.). בולגריה. עיתונאי. Editor of the paper Hachofar. Translated into Judeo-Spanish a play of Max Nordau.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

AYOUN (אה)
HAYOUN (בן חיון)
יש
HAYYOUT (BenHayout)
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

פירושו של "עיניים"’ בערבית.
חיון, היי והייאוט מתייחסים לחיים’ ב עברית.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

עיון מוניק (1954-). אלג'יריה (אלג'יר). המשורר. סופר של הרפסודה של?סר ו ALG שלי?צוחק (מזח התשוקה ואלג'יריה שלי עם ז'אן-פייר סטורה).
עיון מוריס (XXes.). אלג'יריה (אלג'יר). עורך דין. סייע לכוחות האמריקניים להשתלט על מושל אלוף ואנשי מפקדת המדינה 1942 (מבצע לפיד).
עיון ריצ'רד (XXes.). אלג'יריה (אוראן). פרופסור להיסטוריה במכון לשפות מזרחיות ותרבויות מזרחיות בפריס. התמחה ביהדות צפון אפריקה. סופר של היהודים?ALG?צוחק : אלפיים שנים?היסטוריה (יהודי אלג'יריה: 2000 שנות היסטוריה).

חיון מוריס (XXes.). מרוקו. Painter. סצינות גלות מצוירות, עֲקִירָה, holaucost.
חיון מוריס-ראובן (XXes.). אלג'יריה. מחבר שנאה עצמית : הסירוב??Th להיות יהודי?ריח לסינג (שנאה עצמית: תיאודור לינגס דחיית היהדות) ממש כמו: תשע עשרה ?p?טרס על יהודה?EMS שמשון Rapha?l הירש; L?המהות של יהודה?האמז?o בק; L??אתיקה של יהודה?SME דה הרמן כהן; של ?מחקרים על יהודה?אנחנו לא : תן קצת?מחיקה רבנית; פילוסופית מטר?של?Vale היהודי; Le Juda?אנו Moderne; הליטורגיה היהודית; מדע La du Juda?EMS וביוגרפיות אשר : מא?monide; Averro?ים ו?averro?אנחנו; מא?monide או?אחר MB?הוא.
חציר RICH עמנואל (1688-1743). הולנד. הרב. סופר של Yots?r l?ו"ו (יוצר לב) כמו גם חסידות מיכנת.
חיון N?h?מיאה Hia (1650-1730). בוסניה (סרייבו). הרב. הוחרם עקב תמיכתו בצ'אב?ta? צבי. סופר של Diwr? N?h?myah (המסר של נחמיה) ממש כמו Hatsad Ts?אנחנו ו רה?יה dyhouda. מצא מקלט בצפון אפריקה.
HAYYOUT M?Nhem (?-1636). מורביה. הרב הראשי של וילנה. סופר של עם?מירו l?-chabbat (ליטורגיה בשבת)

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

AYACHE

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

Avayou הוא שם נדיר המלאי של יוצרים ממוצא יהודי ים תיכון. זה עשוי להיות מורכב משני אלמנט אופייני לשמות עברים, "של’ ו "יהו’ אבא’ ו "אלוהים". Avayou עשוי להיות שינוי של Aviyahu. יתכן גם מתכוון "אבא’ ו "hu’ מה שמרמז "הוא האבא שלנו.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…

אלן AYACHE (1930-). אלג'יריה. (אלג'יר). עיתונאי, עורך בצרפת.

AYACHE ז'רמן (1915-1990). מרוקו (ברקאן). פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מוחמד V מאוניברסיטת רבאט. עורך של Hesp?RIS-Tamuda. סופר של מקורותיה של מלחמת Rif (מה שהוביל למלחמת Rif) ממש כמו מרוקו, המאזן?קולוניזציה ו ?tudes ד?היסטוריה מרוקנית.

וזה AYACHE?houdah (1690-1761). אלג'יריה (M?ד?e). הרב הראשי של אלג'יר. סופר של L?h?מ 'Y?houdah (הלחם של יהודה).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ABEHSERA ABEHSERA ABEHSSERA
ABOUHATS?RA (AbiHsera, AviHatsira, טעים, מס)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

AviHatsira מיוצגת כאן על ידי מרוקני ויוצרים אלג'יראי. שם נפוץ בקרב יהודים בצפון אפריקה. היא מזוהה עם שורה ארוכה של רבנים מאזור טאפילאלט במרוקו. השם מורכב של אבי קידומת (או AB, אייב, אבו) מה שמרמז אבהות או שושלת והשורש "hatsira’ = שטיח עשוי חציר או חומר צמחי אחר. המשפחה היא ככל הנראה ממוצא הפלסטיני / סורי. השם הוא ככל הנראה שם עברית עתיקה נגזר מן המילה "hatsir’ = לא. נראה כאן עם הסיומת "a’ אופייני שם עברי עתיקים. נראה בישראל טרנספורמציות העכשוויות כגון "hatsir’ ו "לא.’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’

סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
Suffixws כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ABEHSERA צ'ארלס (XXes.). מרוקו (Mekn?הים). יצרנית טקסטיל בצרפת. ידוע לסימן ההיכר שלו מורגן.
AB?HS?RA אהרון (XXes.). מרוקו (ארפוד). נצר למשפחה של רבנים של מוניטין רב (ראה למטה). פוליטיקאים, חבר פרלמנט ושר בממשלה ליברלית שהוקמה על ידי מפלגת הליכוד בארץ.
ABEHSSERA חלום (?-1971). ALG?ריה (Touat). הרב של Colomb-B?char. סופר של M?litss טוב (המטיף הטוב) ו S?ו?r youhassin (רישום geneology).
ABOUHATS?RA (Abihsera) ובכן?acov בן מסעוד (1808?-1880). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. מחבר פורה: Pitouh? חותם; Yorou michpat?Kha l?יה?cov; ששת?עם? Aroukha בין פרסומים אחרים. מת ונקבר בקהיר בדרכו לירושלים. קברו כפוף לרגל. לחץ כאן לקבלת פרופיל מפורט: התפיסות התיאולוגיות של קיום בין יהודים מרוקאים מבוסס על כתביו של הרב יעקב אבי Hatsira
ABOUHATS?RA אברהם (1868-1948). מרוקו (Mekn?הים). הרב. חבר בית הדין הרבני של קזבלנקה.
ABOUHATS?דוד RA (1866-1920). מרוקו (טאפילאלט). הרב. מקובל. נרצח ב מרוקו. מחבר Prolofic S?ו?r s?טוב khel (מדריך התחושה הטוב); P?הו טה?l (השער של האוהל); S?ו?r B?r?אתה נופל שמות (בראשית ושמות). מנהל של מדרש לרבנים טאפילאלט.
ABOUHATS?RA איסרא?l (באבא Sul?) (1890-1984). מרוקו. הרב. Kabalist.Founder של המדרש לרבנים J?רושלם ו- N?tivot (ישראל). קברו הפך בכפוף לרגל.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)