משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלחדף
ALHADAHEF (אל חדיף)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אלחדף מיוצג על ידי שני ערכים מספרד ויוון. השם הוא ככל הנראה שם ממוצא ספרדי / מורית על בסיס ההרכב שלה. זה מורכב של אל" שתי הקידומות הערביות הטיפוסיות’ = את והשורש "hadef’ = ????? בערבית. השם הוא נדיר בקרב היהודים לים התיכון. משפחת אלחדף מקורו ככל הנראה מספרד, עלייתו יוון לאחר גירוש ספרד ב 1492.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, של, AFF, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

אלחדף Bohor (תשעה.). יוון. יזם ברודוס. מייסד בנק מוביל במזרח התיכון.
ALHADAHEF יצחק (XVes.). ספרד. הרב. מתמטיקאי. מחבר.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלגרנט
רימונים, גרנאטי
גרנדה

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות 'גרנדה’ או 'הענק'’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש 'מענק' עשוי להיות בשפה האנגלית ויכול להתייחס לאדם בעל הישג מסוים, כלומר, הגדול. חלק מהיהודים הספרדים / פורטוגזים והמרוקאים התיישבו באנגליה אך סביר יותר שהשם קשור למקום מוצא או לסוג אבן. זה ככל הנראה עיוות של גרנדה.
השורש 'גרנדה' מתייחס למיקום או למקור, דהיינו, העיר גרנדה בספרד.
השורש "גרניט" בעברית מתייחס בדרך כלל לסוג אבן.

ALGRANTE אסתר Morguez (XXes.).טורקיה. המשורר. עיתונאי. מנהיג קהילה. סופר של 9 אלול : Po?SIAS על חולווסט.
גרנאדה אברהם בן יצחק (XIII-XIV.?). ספרד. הרב. סופר של B?יש rit?mounah (ברית האמונה)

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אצות
Ergaz
גדג
גז
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "GZ’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, e, הוא, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש "GZ" בניבי צפון אפריקאים עשויה להתייחס למקום בשם "Gaz’ או "גז".

השורש "gzz" ב עברי מתייחסת "גזירה’ או "גז כבשים’ ואולי "לעבור’ או "לחמוק.’

אלגזי יצחק בן Ch?לומו (1882-1964).טורקיה. המשורר. זמר ומלחין באורוגוואי. חברתי Chir? Yisra?ב l??r?Hak ts?dem (השירים של ישראל במזרח).
אלגזי?על Y?houdah (1890-1971). Roumenia. מלחין. מנצח. פרופסור למוסיקה. שדרן עם קול ישראל.
אלגזי אברהם בן מוך? (1560?-1640?). טורקיה. הרב.
אלגזי Ch?לומו (1610-1683). טורקיה. הרב. התנגד messaiah שווא Chabb?ta? צבי. סופר של L?h?גברת?טארים (לחם Secret).
אלגזי Ch?Lomo בן אברהם (1673-1726). פלשתינה. הרב הראשי במצרים. מחבר. ספריו נעלמו.
אלגזי יצחק בן אברהם (XVIIes.). יוון. הרב. במקור מ Gr?זה. סופר של כאב?טוב ch (על דרך נתיב טוב).
אלגזי ניסים Yah?אם הוא acov?מ Ch?לומו (XVIII.). טורקיה. הרב. מחבר של פרשנויות בצפת, ישראל.

אדגרד גדג (XXes.). אלג'יריה. מנהל ומחנך. תרמו להתפתחות של תנועת הנוער במרוקו.
גדג גסטון (XXes.). תוניסיה. סופר של קדושינו תחת המגף הנאצי (Marthyrs תחת מגפי הנאצים)1943.
גדג 'מקס (XXes.). אלג'יריה. סופר משורר ואת בדיוני הנסיעה המקוק (נסיעה ב ברברי לנד).
גדג ?liahou Ha? (1830-?). תוניסיה. הרב. מחנך. הרב. המשורר. סופר של מא?תחת? גרזן?מצאתי?im (סיפור של שמחה).

מטילדה גז (1918-1990). Tunisia.Member של הפרלמנט הישראלי כנציג מפלגת העבודה.
פול גז (1898-1972). תוניסיה. קצין בצבא צרפת במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה. סופר של שישה חודשים תחת המגף הנאצי (שישה חודשים תחת הדוכן).

ERGAZ יוסף (1685-1730). איטליה. הרב. בניגוד N?h?מיאה Hia חיון, חסיד של בטא להשתמש בו.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים מארו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

אלמן,
AJIMAN
ALMANSI, (ראו גם MANSANO)
MOM ממן
HANDS
MANOR
WIZEMAN, (ויצמן, Vizeman)

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם ניתן "MN’ או "zmn’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, ו, אל, יפה, אני, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

השורש "zmn" ב מרוקאי ברברי עשויה להתייחס לשבט איט Izman. היהודים המזוהים או מוגן על ידי אית Izmen ייתכן שהשתמשו השבטי שלהם להזדהות.

השורש "MN" ב עברי מתייחסת "מאנה’ מזון ניתן העברים במהלך נדודיהם במדבר הסיני לאחר יציאתם מהמצרה.
השורש "Zmn" ב עברי מתייחסת בדרך כלל ל "זמן’ ואת השם עשוי להתייחס חישוב זמן. פונקציה זו שמורות רבנים בעלי סמכות רבה ובכך להקטין את סבירות השם מתייחס הכיבוש נדון, אבל זה לא סביר.

אפשרות נוספת היא שהשם עלול להתייחס ממוצא, דהיינו, מ "Aman’ (ירדן) או "meaman’ (ספרד) או "אלמן’ (גרמניה) או "Zman’ (שבט ברברי בדרום מרוקו), "מאן’ (צרפת).

שמות וייסמן (אדם חכם) או ויצמן (גבר לבן), נפוץ בקרב יהודי אירופה, דמיון שתף עם כמה מהשמות הנ"ל. יהודי אירופה עשו להתיישב אפריקה צפון מעת לעת אך הסבירות יחסים בין הגרסה האירופאית ואת שמות הים התיכון אינו צפוי אך לא נשלל.

מנור שם הוא הסתגלות עברית אחרונה (למרות שם המשפחה של דן מנור היה לוגסי לפני שינוי מנור).

AL?מזון MAN?o (1547?-1615). ספרד. Marrano.lived במקסיקו. דוקטור. סופר של Guzma?n Alfarache.

וזה Ajiman?חייתי (-XIX XVIII.).טורקיה. מנהיג קהילה. נוסד בית מעבר ביפו עבור צליינים עולה לירושלים / פלסטין.

ALMANSI יוסף (1801-1860). איטליה. המשורר.
דנטה Almansi (?-1948). איטליה. השופט. מנהיג הקהילה היהודית duting מלחמת העולם השנייה באיטליה.
אמיליו Almansi (1869-1948). איטליה. פיזיקאי. Mathematician.Contributed developement של תורת האלסטיות.

ומנור (XXes.). מרוקו. פרופ. סופר של תורת הקבלה vemoussar ב?מרוקאי (מיסטיקה ומוסר מרוקו).

MOM אהרון (1947-). מרוקו. בלשנות פרופסור בירושלים. ממחברי יהודי?צפון אפריקה ישראל?יש l דה הרב?מ Benattar ? היום. ממן אברהם (1915-1992). מרוקו. הרב. מחבר של קודים לטבח מספר ריטואל.
ממן מוך? (?-1783). מרוקו. הרב. הסוחר. יועץ בנקאי משפט. Philantrope.
ממן Rapha?l (1810-1882). מרוקו. הרב. הראשי של בית המשפט rabbical בצפת. סופר של Marp? lan?ו?ch (ריפוי הנפש).
ממן יוסף (Elmograbi) (1725-1823). מרוקו. הרב. חינוך יהודי הוקם בשנת Boukhara. מייסד הארגון הציוני חיבת ציון. הגירה LED מ Boukhara לירושלים ובניית ברבעון Boukhara בירושלים.
ממן יוסף (תשעה.). מרוקו. במקור ממרוקו (צפרתי). הרב, זה?מחבר של Ch?t? yadot (שני צעדים) המהווה יד ראמה (ראש ?נמתח) סט של שו"ת יד harachim (היד של העניים), אחד בדצמבר?שקרים.

HANDS ?liyahou בן סלימאן (1818-1899). עיראק. הרב. מייסד בישיבה H?מחבר ברון של זכרונות אליהו (זכרונות של אליהו).

WIZEMANE Shemouel (XVIII) מרוקו. הרב הראשי של מוגדור (Essaouira).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

צ'כיה, Alceh,
שייח, Acheikh, ואני Echeikh
SEH, שי"ח

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות "CEH’ או "שייח’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "CEH"" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "ליחה’ אם מבוטא כמו "KEH.’ אולם זה עשוי להיות שינוי של "שייח’ דהיינו, מנהיג או מפקד או "Seha’ דהיינו, בריאות.

השורש "ch"" ב עברי מתייחס בדרך כלל ל "לוקח’ אם מבוטא כמו "KH’ ואולי ליחה (לקייאה) אבל זה יכול להיות גם מבוטא כמו "שי"ח’ (שיחה) או "se’ והמשמעות היא "כבש’ או "שה לעולה.’

ALCEH מתילדה (1923-1967). טורקיה. המשורר. מחבר של אוסף של שירים Le ללכת?ארץ.

ALCHEKH מוך? (XVIIes.). פלשתינה (צפה). הרב. המשורר. מחבר של פרשנויות רבות על התנ"ך ואת השיר ששת?עם? ציון (שערי ציון).
אתה ALCHEKH?הוא (1508-1600?). Turkey.Rabbi בצפת. מנהיג קהילה. סופר של תורת מוך? (חוק מוזס). תלמידו של הרב יוסף קארו..

ואני Echeikh אברהם (XVIII) מרוקו. הרב. פסק דין המתייחס ובאיסוף כספים במרוקו.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

לורי, פרידה?, Cala, כלח, אלקלה?

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות Kala’

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "Kala"" בערבית עברית מתייחס בדרך כלל ל "וויבר.’

אלקלה? אהרון (1924-). בולגריה. צייר ומורה. גר איסרא?l.

אלקלה? דוד M. (1862-1933). Yougoslavia. עיתונאי. עורך של כתב העת הציוני Gazette היהודי (הנואם היהודי).
אלקלה? סלומון (1878-1929). סרביה. ראש הקהילה היהודית של בלגרד. חבר ונשיא הפדרציה הציונית ביוגוסלביה.
אלקלה? דוד בן מוך? (1814-1882). סרביה. עברית פרופ. תורגם קנה? אבות (אמנות של האבות).
אלקלה? אברהם לי חן?mou?l (1750?-1811). טורקיה. הרב. השופט. מנהל הישיבה. סופר של עם?Khor L?אברהם (אנדרטה לזכר אברהם).
אלקלה? Bentsion (1858-1913). Morocco.Rabbi. סופר של H?סוף varach (עשיר ועני) בין פרסומים אחרים.
אלקלה? יצחק (1881-1978). בולגריה. הרב הראשי של סרביה Yougoslavia. Membre של סנאט בלגרד (1924-1941). מצא מקלט ארה"ב במלחמת העולם השנייה.
אלקלה? וזה?houdah סלומון Ha? (1798-1878). בוסניה. הרב של זמלין, ליד בלגרד. קרא לחזרה לישראל Ch?mAh? Yisra?l (להקשיב, אה ישראל).

פרידה? Baroukh בן Ch?לומו (XVIes.). טורקיה. הרב של Sardokoupis. סופר של M?KOR Baroukh (מקורות ברוכים).
פרידה? Ch?mou?בן l מוך? (1550-1582). corf. הרב. סופר של Michpat? Ch?mou?l (הכללים של סמואל).
פרידה? רצח?Kha? בבוקר Ch?לומו (XVIIes.). טורקיה. הרב הראשי של סלוניקי. המנהל הפורטוגזי. מחבר. ספריו אבדו בשריפת עיר רחבה (1625).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים מארו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

ALBUQUERQUE

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אלבקרקי מיוצגת על ידי כניסה אחת מספרד. זהו ככל הנראה שם ממוצא ספרדי / מורית על בסיס ההרכב שלה. זה מורכב של אל" שתי הקידומות הערביות הטיפוסיות’ = את ו "bu" = אביו כמו גם את השורש "querque’ = מקום בספרד. השם הוא נדיר בקרב היהודים לים התיכון. משפחת אלבקרקי מקורו ככל הנראה מספרד, עלייתו NorthAfrica ואיטליה לאחר גירוש ספרד ב 1492.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, של, AFF, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

ALBUQUERQUE יעקב פרנקו (XVIIes.). ספרד. ממציא ויצרן צמר / חוט שהופך באלג'יריה ובאיטליה (ליבורנו).

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Albala, Albalag, Albalagh
Albalia, Bally, באלי
אלבה, Albou, או (לראות אלבקרקי) , לַבנָן, albeda
Beliah, Elbiliah
בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

שורש השם עשוי להיות balagh, באלי, liah או biliah, לבן

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו, a, יפה ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה…

הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית.

במסורת הערבית, הקידומת "אבו’ פירושו בדרך כלל "אבי", אדם ניתן הקידומת "אבו’ לזהות אותו בתור האבא של X. "אבו’ גם עשוי להצביע על השתייכות שבטית. במסורת העברית, הקידומת "אל "היא abreviation של אלוהים, עברי עבור אלוהים.

השורש "balagh" בערבית מתייחסת בדרך כלל ל "סנדלר.’ קידומת וכן "ז האותיות’ ו "h’ אולי הושמט בשל השפעת שפות זרה.
השורש "באלי" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "ישן’ או "עתיק.’ הקידומת עשויה הושמטה בשל השפעת שפות זרה.
השורש "Alb" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "לב.’ אלבה פירושו "לבה’ ו Albou או אלבו אומר "לבו.’
השורש "בדה" בערבית מתייחס בדרך כלל ל "לבן.’ Albeda פירושו" לבן.’ זה עלול לשוות אמינות ההצעה כי אלבו מתייחס לבקנים בספרדית / Protuguese (ראה למטה) ו להתייחסות העברית ל "לבן’ או לבן (ראה למטה).

אלבו עשוי להיות קיצור של לבקנים בספרדית ופורטוגזית, רמזה מאפיינים פיזיים כמו גם ממוצא פורטוגלי / ספרדית.
אלבו עשוי להיות בתרגום לפורטוגזית של המילה העברית "לבן’ דהיינו, לבן או אב קדמון מקרא קשור אברהם, לבן הארמי.

Beliah ו Elbiliah עשוי להיות דפורמציות של לאה השמות העברים והבלהה.

ALBALA לוי אנה (XXes.). צ'ילי. המשורר.
ALBALA דוד (1886-1942). סרביה. דוקטור. מנהיג קהילה ציוני.
ALBALAG יצחק (XIIIes.). ספרד. חכם. מתורגם אל-Ghaz?l?, Makasid alfalasifa לתוך עברי (ביקורות פילוסופים).

ALBALIA Baroukh בן יצחק (1077-1126). ספרד. הרב. השופט. בקי יוונית וערבית פילוסופיה. מנהל ישיבת קורדובה.
ALBALIA יצחק בן Baroukh (1035-1094). ספרד. הרב. אסטרולוג. מתמטיקאי. מנהיג Communuty. יועץ המלך אל Moutamid של S?העיר. סופר של Mahb?r?הא טפש t?ibour (ספר תוספות).

BALLY Ment?הים (תשעה.). טורקיה. מנהיג קהילה. ראש הקהילה הספרדית של בוקרשט.

BELIAH Ha?מ 'בר אברהם (1832-1919). אלג'יריה. הרב.

ניסים ALBA (מיקי) (XXes.). מקדוניה. אלוף משנה. נלחמתי נגד הכיבוש הנאצי בבולגריה.
רוג'ר ALBOU (XXes.). אלג'יריה. חבר התנגדות אלג'יראי.
אלבו (1956-). מרוקו. מדען פוליטי. המשורר. Writer. Painter. חיה ועובדת בישראל.
אלבו יוסף (1383-1444). ספרדית. הרב. חכם. דוקטור. מחבר של et מטר?דצ'ין, S?ו?r הא?ikarim (ספר העקרונות).

ALB?DA מוך? ואני Yah?cov (1500-1583?). ספרד. חכם. הרב יוון ואלבניה. מחבר של פרשנויות על התנ"ך ועל מא?monides.

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

Albahari

בין וריאציות אפשריות אחרות בהתאם למדינה ולשפה של האדם.

אל בהרים מיוצגים על ידי ערך אחד מבוסניה. זהו ככל הנראה שם ממוצא ספרדי / מורית על בסיס ההרכב שלה. הוא מורכב הקידומת הערבית הטיפוסית "אל’ והשורש "בכר’ = ים ואת הסיומת "i". השם מתייחס הכיבוש של חסידה גדולה של הליכה לים או מלח. היהודים היו מעורבים בפעילות הימית מסביב בזמן גירוש ספרד. חלק שיחק תפקיד חשוב מסחר בינלאומי / ימי. מגורשי ספרד ב 1492 ומפורטוגל ב 1497 מקלט נמצא האימפריה הטורקית, בין השאר. קהילה יהודית חשובה חיה בוסניה / Yogoslavia מהרגע באזור נכבש על ידי האימפריה העותומנית. השם יכול להיות בעל משמעות עברית, דהיינו, באהר = אור, הוגן, בלונדיני.

קידומות שצורפו לשם שורש כגון (Aben, עירוני, אייב, לעזור, אבו, אבו אל, avi, am, בן, בן, אבו, a, ו, אל, של, AFF, יפה, אפילו, יש לו, אני, la, לל, לי, M, o, wi, אנחנו, ) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או הבן של פלוני, מקום, דהיינו, אדם מן X, כיבוש, דהיינו, מי שמתרגל עיסוק ספציפי, מאפיין של אדם, דהיינו, יפה… הקידומות אל, אל שקולי ה’ באנגלית או המאמר "le’ בצרפתית. במסורת הברברים המרוקאים, קידומות כגון "wi’ "אנחנו’ 'אני’ פירושו בדרך כלל מערכת יחסים משפחתיים X, המקבילה של אבו בערבית, דהיינו, 'אבא של', 'בן של’ אדם, שיוך שבטי וכך forth.In המסורת העברית, הקידומת "M "היא קיצור של המילה "מ.’

קידומות מורכבות כגון "e Ab’ בשם Ab E Rgel מורכב אבא שני אלמנטים Ab = ו E =.
קידומות מורכבות כגון "BarHa’ בשם BarHaNess מורכב בן שני אלמנטים בר = ו הא כ =.

סיומות כגון כ "’ או "ב’ לציין השתייכות או מאפיין ב Aramaec.
סיומות כגון "א’ לאפיין שמות עברים עתיקים, דהיינו, AviHatsir'a’
סיומות כגון oulah, oulay, אילה, ובכך, el, אלי משמשים עברית וערבית כדי לשייך שם עם אלוהים’ ברכה.
סיומות כגון "i’ או "רי’ "ti’ מתייחס עמותה עם אדם או מיקום, לדוגמה: ארדיטי = מ ardou או ARD.
סיומות כגון "illo’ "בשנה’ "Ino’ "נינו’ משמש ספרד ואיטליה כדי לציין descendence או בשיתוף עם תכונה.
סיומות כגון "יה", "יהו’ "הו’ משמשים עברית לציון ברכתו של אלוהים, לדוגמה: Viyah, aviyahu, אביהו…
סיומות כגון "oun’ "על’ "yout’ "החוצה’ לאפיין תארים ב עברי, לדוגמה: חיון, hayout…

Albahari ניסים (XXes.). בוסניה. גיבור התנגדות מלחמת העולם השני ב Yougoslavia.

הפניות:

ABEHSSERA חלום S?ו?r youhassin (אוגרי גנאלוגיה).

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו (מדריד, 1978)

משמעות שמות בקרב היהודים לים התיכון

מארק Eliany ?

זורק, שֶׁמֶן וְרָדִים, בן-עטר, Abiatar, Benattar

קידומות כגון (Aben, עירוני, לעזור, avi, בן, בן, אבו) מציין בדרך כלל ביחס לאדם, דהיינו, אבי או בן? איקס, מקום, דהיינו, אדם מן X, מקצוע, דהיינו, יצרנית עטר או תבלין, המוכר תבלין, יצרנית הבשמים, מוכר בושם.

במסורת הערבית, הקידומת אבו פירושו בדרך כלל האב, או השתייכות שבטית, דהיינו, קשר לשבט עטר. המילה ?זורק? בערבית פירושו יצרנית התבלינים, המוכר תבלין, יצרנית הבשמים, מוכר בושם.
?
במסורת העברית, הקידומת ?אבי ? מציין שושלת מצד האב, דהיינו, אביו של עטר או בן עטר = בנו של עטר. המילה ?זורק? ב עברי ואמצעים ארמים ?מקום.?

יהודים בצפון אפריקה קרובים היו סוחרי תבלינים או מקבלי תבלין. סביר להניח כי ?זורק? אין לציין את המשמעות הערבית אך אחד לא יכול לשלול את האפשרות כי שם הוא עברי עתיק או שם ארמי הופך ערבי.

ABENATAR דוד M?זה (?-1625). ספרד. המשורר.
אביתר איבן קרשקש כהן (1450-1479). ספרד. דוקטור ז'אן II, מלך אראגון.
BENATTAR C?sar (XXes.). תוניסיה. חברתי ?התירס לאור?מחדש?
BENATTAR מוך? (?-1725). מרוקו. Banker, הצורף, דיפלומט.
ראלף BENATTAR (1945-). מרוקו. עסקים ב Qu?BEC (Montr?אל).
BENATTAR Chem טוב (XVIII.). מרוקו. הרב, סוחר, מלך?יועץ הים.
דוד BENATTAR (XVIII.). מרוקו. הרב, המשורר, מנהיג lithurgy / זמר.
דוד BENATTAR (XVIII.). מרוקו. הרב, המשורר.
הוא Benattar?מ 'בן מוך? (או HAHA?M) (1691?-1743?). מרוקו. הרב, סופר של ?או hahay?M? (האור של חיי). קדוש חגג.
BENATTAR שלי?mon (1867-1958). מרוקו. הרב, מחנך במצרים.
BENATTAR רצח?Kha? (XVIII.). מרוקו. הרב. סנט Celebrated במקור ממרוקו.
Rapha BENATTAR?l (XVIII.). מרוקו. הרב, משורר של ?Chir Mi kamokha? (מי משתווה לך).
וזה Benattar?houdah (1725-1812). מרוקו. הרב. השופט. חברתי ?זכרון livn? Yisra?l? (אנדרטה לזכר ילדי ישראל).
וזה Benattar?houdah בן יה?cov (1655-1733). מרוקו. הרב. השופט. חברתי ?מ? לקבל נ?halitsah? (חוקי גירושין).

הפניות:

אזולאי, חיים יוסף שם Hagdolim (השמות הרבים)

אזולאי Ha?מ 'יוסף דוד (הידה) (1724-1807) Ch?מ hagu?dolim יהיה?מודעת lahakhamim (השמות של המועצה הגדולה של חז"ל).

טולדנו, J. 1983 הסאגה של משפחות, יהודי מרוקו ושמותיהם, מהדורות Stavit, תל אביב

לוי, ו J. אל. 2000 מילון של עולם יהודי ספרדי וים תיכוני, האליזה מהדורות, מונטריאול.

לארדו. 1978 שמות של יהודים במרוקו