יהודי ספרד ומוצאם של יהודי מרוקו טור ברדיו JM לרגל הרצאת יגאל בין-נון, היסטוריון ישראלי, ועידת אוניברסיטת פריז השמינית במרסיי ביום רביעי 5 מאי 2010 בשעה 19:30 במרכז התרבות אדמונד פלג JUDAÏ-CITE, 4 דרקון מבוי סתום 13006 מרסיי
לפני שדיברנו על יהודי ספרד, ראשית עלינו להתמודד עם מוצאם של יהודי מרוקו. צריך גם לזכור שתושבי צפון אפריקה הם כולם במקורם של הברברים. הכיבוש הערבי-מוסלמי הותיר אחריו מעט חיילים מערב והמזרח הערבי. למרות זאת, הציוויליזציה הערבית והדת המוסלמית הצליחו להתבסס בערים, לערוב אותם, ולהטמיע אותם. על ידי שמרנים, חלקים גדולים מאוכלוסיית הילידים נותרו דוברי ברברים עד היום. מובן מאליו שהלימודים והתקשורת נוטים להפיץ יותר ויותר ערביזציה רשמית, שלעתים מתנגש עם תנועת חידוש ברברית. אני לא משתמש במונח ברבר, רק מטעמי נוחות, במקום המונח המדויק יותר, ה- Imazighen. כאשר מקורם של יהודי צפון אפריקה, יש צורך להבהיר מיתוס נרחב למדי בתקשורת הנוכחית. עוד לפני חורבן ירושלים בשנה 70 על ידי הרומאים, ואובדן העצמאות, גלות יהודה הייתה קיימת כבר בצפון אפריקה. בנוסף ליהודים האלה, אתה צריך לקחת בחשבון את המשיכה של החבר'ה הטובים, או עובדי האלילים, לפולחן יהודה הקדום. אטרקציה זו הולידה תנועה עצומה של המרה לדת היהודית, שגם חיזק על ידי עובדי אלילים רבים, "sobomenoi", או יראת שמים, בשולי המתגיירים הללו, שהייתה הערצה רבה ליהדות אך שלא התגיירה. הצמיחה ההדרגתית של כת מאמיני ישוע, מאוחר יותר הפך, הנוצרים, נובע בין היתר מעברם של מרבית היהודים החדשים הללו ו"יראת אלוהים ", מיהדות לנצרות, שהיה פחות תובעני בפרקטיקות פולחניות. עם בוא האיסלאם במאה השביעית, רוב התושבים הילידים בצפון אפריקה, ברבר, התגייר לראשונה, ואז לנצרות, כמעט כולם נאלצו להתאסלם. מה שעושה את זה מאוד סביר, לדעתי, התצפית כי הצפון אפריקאים היחידים שנשארו יהודים צריכים להיות רק אלה, בְּמָקוֹר, היגרו מיהודה והגליל. כתוצאה מכך, הרוב הגדול של יהודי צפון אפריקה לא היה מומר ברברים אלא ישראלים ויהודים לשעבר שהיגרו מארצם., לפני המלחמה נגד הרומאים ואחריה. לאורך ימי הביניים, צפון אפריקה וספרד היו תחום תרבותי אחד, והכתוב היהודים באותה תקופה עברו בקלות מאזור לאזור אחר. ערבוב זה של אוכלוסייה אינו מאפשר עוד הבחנה אתנית בין יהודי ספרד לאלה של צפון אפריקה. למרות זאת, עם גירוש יהודים מספרד ופורטוגל, לאחר 1492, יהודי חצי האי האיברי, להיות נוצרי, היגר בחלקו לצפון אפריקה והקים קהילה מובחנת על ידי מוצאה וייחודיותה. הם נקראים המגורשים המגורשים, לעומת הטושבים הילידים. תודה לעולים החדשים שהקימו אצולה מקומית, ניב יהודי-ערבי מרוקאי, על כל המגוון שלה, עדיין מלא ספרדית בתחום הלקסיקלי. עד המאה ה -19, אפילו המשכנו לתרגם בטקסטים של המשפט העברי, כמה מונחים בעברית בספרדית, כך שהם יובנו על ידי הקורא. הרבה לפני שהפרוטקטורט הספרדי של 1912, הברית ישראלית אליאנס מקימה בתי ספר לצרפתית בצפון מרוקו. בטטואן ב 1862, ב Larache ב 1864, בטנג'יר ב 1902. יתרון זה שהיה לקהילה היהודית בצפון מרוקו בתחום החינוך הצרפתי, אחרי המלחמה, הגירה לעיר המודרנית קזבלנקה. כך אנו יכולים למצוא אנשים מטטואן, Tanger, סאוטה, לאראש ומלילה בראש מרבית מוסדות החברה והתרבות היהודיים בקזבלנקה. תן לנו לצטט בין השאר את S. D. לוי שהקים את מרבית המוסדות החברתיים והחינוכיים של הקהילה, אלפונסו סבבה שיחד עם ג'ו לסרי ודניאל לוי עמדו בראש עמותת צ'רלס נט שהפגישה את כל תנועות הנוער ; הסופר קרלוס דה נסרי ; שר הממשלה המרוקאית הראשונה, הרופא ליאון בנזקוון, עזבו פוליטיקאים : מאיר טולדנו ומארק סבאבה,, פעילים קומוניסטים סם בנחרוך, ראלף בנהררוך-מאודי, אברהם סרפטי וג'ו בנדלאק, המשפטנים שהגנו על העניין היהודי הלן קייזס בנאטאר, עקיבא בנחרוך וסלומון בנצ'בט. ולבסוף שני אישים יהודים שנותרו בצל : סם בנזרף ואייזק כהן אוליבר, שבזכות התיווך שלהם, הסכם הפשרה הושג לפינוי היהודים ממרוקו, בחודש אוגוסט 1961. אוניברסיטת יגאל בין-נון בפריז VIII קורות חיים קצרים